תוספות מס' ב"ק דף כ"ב והתניא הכלב והגדי אמתניתן הוה מצי למפרך אלא נטר עד דמייתי ברייתא ופריך אתרווייהו. כוונת התוספות בזה דהוה אמינא דלא מצי פריך אמתניתין משום דמתניתין מיירי בחצר הניזק וברייתא זו מיירי ברשות הרבי' ולהכי פטורים משום דהוי אורחייהו וחשיב רגל ברשות הרבים אבל אברייתא דקתני ממטה למעלה פטורים ממעל' למטה חייבין קשה ממה נפשך לכן אמרו התוס' דאי אפשר לומר כן דא"כ מאי קא משני דאפיך מיפך וכו' לימא דפטורין לצדדין קתני ומיירי ברשות הרבים ולכן מלמעל' למטה פטורין לגמרי משום דהוי רגל ברשות הרבים ומלמט' למעלה פטורים מנזק שלם אבל חייב חצי נזק והיינו דקאמר ברייתא דלעיל ממטה למעל' פטורין מנזק שלם וחייב חצי נזק מלמעלה למטה חייבין נזק שלם משום דמיירי בחצר הניזק והוי רגל ברשות הניזק דחייב אלא ודאי מדלא קא משני הגמרא הכי נראה ודאי דלא מוקי ברייתא זו ברשות הרבים דווקא משום דהוי דוחק והא דלא פריך למתניתן משום דנטר עד דמייתי בריית' ופריך לתרווייהו. זהו מה שנראה לע"ד בשני דיבורים אלה. יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קס״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.