דברי ריבות · חלק קס״ו סימן ח׳

גרסינן בגיטין פרק הניזקין יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להם אביהם אפטרופוס חייב לעשר פירותיהם וכתב רש"י שסמכו אצל בעל הבית ולא נתמנה להם אפטרופוס לא מאביהם ולא מב"ד אפילו הכי כאפטרופוס הוא ע"כ ולפי זה אם הבנות סמוכו' על האלמנה יש לאל ידה לתבוע זכות היתומים ולפקח בענייניהם והרי חל על טענותיה שבועת הקומפרומיסו ואין לחלק ולומר דדוקא לענין מעשר לענין תיקון פירותיהן לאכילה חשיב כאפטרופוס אבל לא לשאר דברים דמלשון רש"י משמע דחשיב לגמרי כאפטרופוס שמא תאמר זהו דווקא כשסמכו אל איש דראוי להתמנות אפטרופוס אבל אשה דאינה ראויה להמנות אפטרופוס מפי בית דין לא מהניא סמיכה גבי דידה לאחשיבה כאפטרופוס ליכא למימר הכי דבהדיא איתא בגמרא הנהו יתמי דהוו סמיכי גבי ההיא סבתא הוה להו תורתא שקלא וזבינתא נהלייהו אתו קרובים לקמיה דרב נחמן א"ל מאי עבידתיה דזבינתא ופרש"י מי מינה אפטרופוס א"ל יתומים שסמכו אצל בעל הבית תנן ופירש"י ואף על פי שלא נתמנה חשיב להו כאפטרופוס הרי משמע ומוכח בהדיא דכל היכא דהיתומים סמוכים אל מי שיהיה הן איש הן אשה כיון שהן נגררים במעשיהם אחריהם חשיבי כאפטרופוס והכא נמי בעובדא דידן לא שנא. מיהו מודינא דאי אביהן של יתומים אי נמי בית דין קדמו ומינו להם אפטרופוס אין סמיכות דידהו מועיל ליחשב בעל דברים דידיה ובעל דברי החכם השלם הפוסק נאם כותב בנחיצה הקנה רצוצ' משיב מפני הכבוד כבוד הנכבד וחשוב המדבר כי המאלצני לחוות דעתי הצעיר משה שונצינו.