דברי ריבות · חלק קס״ג סימן ה׳

ולענין הלכה למעש' אחרי שנעשה מה שנעשה שחלץ תחלה ואחר כך נתן גט למאמרו נרא' לע"ד דאף על גב דחליצ' פסול' אין צריך לחזר על כל האחין דאף על גב דקיימא לן דהלכתא כרב באיסורי ואיהו סבר דחליצ' פסולה צריכה לחזר מכל מקום בהא הלכתא כשמואל דסבר דאין צריך לחזר משום דסבר רבי יוחנן כותיה דשמואל וכמו שכתב הרא"ש בפסקיו שנרא' מתוך דברי רבי יוחנן דסבר כשמואל דאין צריך לחזר וכיון דרבי יוחנן סבר הכי הכי הלכתא דרב ורבי יוחנן הלכתא כרבי יוחנן. ועוד כתב נמקי יוסף פרק ד' אחין והלכתא כשמואל ואף על גב דבעלמא הלכתא כרב באיסורי שאני הכא דלרב אליבא דנפשיה כשרה דאיהו סבר אין זיקא ולא אמרה למילתי' אלא אליבא דשמואל דסבר יש זיקא וכיון דשמואל שרי ניחא וכן פסק הרמב"ם שכתב פרק חמישי הלכות חליצה נחלצה אחד מהן חליצה פחות' הותרה להנשא לזר אותה שנחלצה וגם הראב"ד פסק כן כשמואל וגם הרא"ש ועוד כתב הריב"ש בתשובותיו סימן קצ"ט שגם הרשב"א פסק כשמואל ורוב האחרוני' ז"ל ובזה ראוי להורות ואחר שיש לנו כמה וכמה אשלי רברבי שפסקו כשמואל והם בעלי התוספות והרמב"ם והראב"ד והרא"ש והרשב"א ונמקי יוסף והריב"ש ורוב האחרונים כמו שכתב הריב"ש ועוד כתב שבזה ראוי להורות ודאי שבתולה זו מותרת לעלמא באותה החליצה ואינה צריכה לחזר. ועוד כתב מהר"ר ישראל ז"ל בתשובותיו על ענין חליצה פסול וז"ל כיון דעיקר של חיזור לכ"ע אינו אלא משל סופרי' הלך אחר המקל ועוד כתב הריב"ש בתשובה הנז' וז"ל האי דינא דחליצה גריעה חומרא בעלמא היא מדרבנן וליכא למידק ולאחמורי בה כולי האי ומה גם עתה בנדון דידן שאחד מן האחים אינו בעיר והרחיק נדוד ואם היינו אומרים שצריכה לחזר על כל האחים היתה צריכה להמתין ונתעגן וכמה וכמה חשו חכמים לעיגונא דאיתתא לכן מכל הני טעמי גמרתי אומר שאין בבתולה זו שום חשש איסור אלא שבחליצ' שחלצ' הותרה לעלמא לכל גבר די תצביין זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.