דברי ריבות · חלק קנ״ח סימן ו׳

אבל במה שטען שמעון שהוא ירא שמא ימשך לו איזה היזק מצד שכונת הכותי נראה שטענתו טענה לענין שיקבל המוכר עליו כל אונסא דאתיליד ליה לא לבטל המקח כמו שהוא טוען דגרסינן שם בגמרא זבין לכותי כותי ודאי לאו בר ועשית הישר והטוב הוא שמותי ודאי משמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונסא דאתי ליה מחמתי' אבל כד מעיינינן בה שפיר נראה דאפילו בטענה זו אין הדין עמו וזה שהרי כתב הרא"ש בפסקיו על ההיא דמשמתינן ליה עד דמקבל וכו' והוא שיוכל למכור לישראל באותן דמים שקנאה הכותי אבל אינו מחוייב למכור לישראל בפחות וכן פסקו התוספות וכן כתב המרדכי בשם יש מפרשים וכן מהר"ם כתב הלכ' למעש' דאם המצרן אינו רוצה לקנות מוכר' לכותי וכן פסק העיטור בשם מתיבתא הביאו בית חו"מ סי' קע"ה וכן כתוב בהגהות פרק י"ב הלכות שכנים בשם ר"ת. הרי דלסברת כל הני אשלי רברבי אינו מחוייב למכור לישראל בפחות אלא לכתחיל' ימכרנו לכותי וכיון שכן בנדון דידן פשיטא ופשיטא דאם היה מוכרו לישראל המצרן או לאיז' אחר שהיה מוכרו בפחות מן הבחינות שכבר כתבתי כי אינו דומה המוכר קרקע שלו לכותי למוכר אותו לישראל כי המוכרו לכותי נשאר לו זכות באותו קרקע ואפילו שהישראל יעל' לו דמיו נמצא מוכרו בפחות וכיון שכן מן הדין היה יכול ראובן למוכרו לכתחל' לכותי ולא הוה מחייבינן ליה לקבל אונסא דאתיליד כל שכן בנדון דידן שכבר מכרו לכותי ולית ליה לראובן רשות ויכולת לבטל המקח כמו שכתוב בשאל' דפשיטא ופשיטא דלא מחייבי' ליה מדינא לקבל עליה אונסא אבל מכל מקום נראה לעניות דעתי משום ועשית הישר והטוב טוב בעיני אלדים ואדם הוא שיקבל עליו ראובן להשתדל בכל עוז שלא ישתלשל שום היזק לשמעון שכנו מצד מכירתו לכותי כי סוף סוף אם יהיה כן גורם היזק הוא אף על גב דמדינא הוא פטור זהו מה שנרא' לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.