דברי ריבות · חלק קנ״ו סימן ט׳

וגדולה מזאת אני אומר דלא מבעיא היכא דמינה הנפטר גזבר על כך כנדון דידן דפשיטא שאין כח ביד גבאי העיר להוציאו מתחת ידו ולחלקו למי שירצו אלא אפילו לא מינה אלא ציוה סתם אין כח בידם להוציא מיד היורשים וראיה לזה כתב המרדכי פרק קמא דבתרא מעשה ביהודית אחת שנפטרה ואמר רבי אליעזר ממיץ שנדרה ב' דינרים לצדקה ולאחר פטירתה החזיק בשלה ולא רצה להחזיר ליורשיה אלא ליתן לצדקה והנה היורשים אומרים אנו לא ידענו בזאת הצדקה כלום ושאלו לר"י והשיב כי רבי אליעזר אין לו להחזיק בממון היורשין על מה שנדרה ודין מצוה לקיים דברי המת אין מוטל עליו כיון שלא השליטתו מתחלה לכך ואפילו יטעון רבי אליעזר שהוא גבאי וידו יד עניים הוא ורוצה לעכב את הצדקה בידו ויתננה למי שמחלק הצדקות שנותנין בעירו אף על פי כן אין נראה לי שיהא לו כח להחזיק בממון על כך לחלק זאת הצדקה לדעתו יותר מלדעת היורשים אפילו אם יש לו מיגו להיות נאמן על ידו שנדרה צדקה זו ואף על גב דתניא בתוספתא דבבא קמא תנו מאתים זוז לעניים יתנו אותם לעניי אותה העיר רבי אחא אומר לעניי כל ישראל אין לכוף היורשים ליתנם לעניי אותה העיר ואפילו אם תמצא לומר שהלכה כתנא קמא ולא כרבי אחא כי כך מנהג שהרבה עשירים נפטרו בצרפת ובשאר מקומות והיו נודרים לצדקה דבר גדול ולא היו נותנים אותה לעניי אותה העיר אלא מחלקין לכאן ולכאן כמו שנראה בעיניהם שהדבר ידוע עכשיו שאינן מתכוונים לעניים מועטים שבאותה העיר ולא הכל לאורחים הבאים מחוץ לעיר ואז היו ישראל מרובין בעיר אחת ועניים מרובים בעיר לחלק להם צדקה יותר מעכשיו לפיכך אין לר' אליעזר להחזיק בממון אלא יחזיר ליורשיו ויודיעם שכך נדרה וכו' הרי לך שאפילו במקום שאשה זו נדרה ופסקה סתם השיב ר"י שאין להחזיק בממון היורשין להוציאו מתחת ידם ולא זו לבד אלא אפי' החזיק בו רבי אליעזר שהוא יד עניים פסק שיחזור המעות ליורשיו כנדון דידן שמינה הנודר גבאי על צדקה זו וגילה דעתו ושיעשה כרצונו וסילק יד ורשות גבאי העיר מאותה צדקה לא כל שכן שאין כח ביד אנשי פי"רארה לעכב ממון היורשים הנז'.