וגדולה מזאת נראה בעיני דלא מבעיא יחיד הדר באותה העיר ופסק שם בנדון דידן דפשיטא ופשיטא דינתן לעניי אותה העיר אלא אפילו יחיד שהלך לעיר אחרת ופסק שם מעצמו שלא פסקו עליו בני אותה העיר אלא הוא מעצמו פסק נותן לעניי אותה העיר וראיה לזה דגרסינן בירושלמי בן עיר שפסק בעיר אחרת נותן עמהם בני העיר שפסקו נותנים במקומם הרי לך שהיחיד אף על גב דלא פסקו עליו ולא ביטל דעתו אצלם אלא הוא בעצמו פסק מכל מקום נותן לעניי אותה העיר אפילו שאינו דר שם כל שכן בנדון דידן שהוא יחיד ופסק מעצמו והוא דר שם ואע"ג דבגמרא דידן לא קתני אלא פסקו עליו צדקה וכו' דמשמע דווקא כשפסקו עליו דאז ביטל דעתו אצלם ולכך תנתן לעניי אות' העיר לפי שלדעתם נדר ופסק אבל פסק מעצמו לא אמרינן הכי נרא' בעיני דלא פליג גמרא דידן אגמרא ירושלמית אלא דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכמו שהארכתי בזה בתשובת שאלה וזה דגמרא דידן אתא לאשמעונין חידוש ברבים דאף על גב דלא פסקו מעצמם אלא שבני אותה העיר הכריחום ופסקו עליהם והוה לן למימר שעל דעת בני אות' העיר נדרו אפילו הכי כשהן באין מביאין אותו עמהן ואגב דנקט ברבי' פסקו עליהם נקט בסיפא בחלוקת היחיד פסקו עליו א"כ אין הכי נמי דהיחיד אפי' פסק מעצמו ינתן לעניי אותה העיר וגמרא ירושלמי' אתא לאשמועינן חידוש ביחיד דאפילו פסק מעצמו ולא הכריחוהו על כך והוה לן למימר יתן לבני עירו שהוא רגיל אצלם אפילו הכי תנתן לעניי אותה העיר ואגב דנקט ביחיד פסק מעצמו נקט ברבים פסקו מעצמם אבל אין הכי נמי דברבים אף על גב דפסקו עליהם בני אותה העיר חוזרים ונוטלי' אות' לעניי עירם וכמו שכתב שם במרדכי על לשון הירושלמי וז"ל הלכך לא שנא פסקו עליהם ולא שנא פסקו מעצמם נותנים משום חשד וחוזרים ונוטלים ונותנים לבני עירם.
דברי ריבות · חלק קנ״ו סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.