דברי ריבות · חלק קנ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ראיתי טענות ק"ק פי"רארה שטענו נגד האלמנ' והיורשי' והנה בטענ' הראשונ' היה נרא' לכאור' שהדין עם הק"ק טעמא דמילתא דגרסינן בתוספתא האומר תנו מאתי' זוז או ספר תורה לבית הכנסת יתנו לבית הכנסת שהוא רגיל בה ואם הוא רגיל בשתים ינתנו לשתיהם האומר תנו מאתים זוז לעניים ינתנו לעניי אותה העיר וכן פסק הרמב"ם הלכות מתנות העניים פ"ז וגם הטור יורה דעה סימן רנ"ח וכל הפוסקים הרי שנראה דאמרינן דעתיה דנותן שכוונתו ליתן המעות במקום שהוא רגיל ודר שם אף בנדון דידן כיון דדון מאיר הנפטר ז"ל היה רגיל לתת שם צדקותיו בפיראר"ה והיה דר שם אמדינן דעתיה שכונתו בצוואתו היתה לחלק הסך הנז' לעניי אותה העיר פיר"ארה. ועוד יש להביא ראיה מהא דתניא במגילה פרק בני העיר בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאי' אותו עמהם ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר וקאמר רבי יוחנן משום רבי מאיר בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהם ומפרנסין בה עניי עירם.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.