אבל בנדון דידן שהוא תביעת ממון שיש להם לאנשי פי"רארה נגד האלמנה והיורשים הדרים בעיר אחרת לית דין ולית דיין דלימא שיהיו כשרים לדון ושיהיה נעשה הבעל דין דיין ועוד דל מהכא טענה זו אין התובע יכול להכריע את הנתבע לדון אלא או בעירו של נתבע דוקא לדברי ה"ג או לבית דין הגדול לדברי רבינו תם ואפילו לדברי רבינו תם דוקא בענין הלואה דאז כופין ללוה משום דעבד לוה לאיש מלוה כמו שהארי' בזה ה"ר יוסף קולון שרש א' אבל בנדון דידן שאין כאן הלואה ועוד שעיר ויניצייא היא עיר גדולה ויש בה מומחים כמו שבא בשאלם ודאי שאין כופין לנתבע לצאת מעירו לדון במקום אחר כלל העולה מכל הבחינות והטענות שכתבתי שהדין עם האלמנה והיורשים ואין להם לאנשי קהל קדוש פי' פירארה לעכב ממונם לפי הנראה לעניות דעתי ואמ' לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קנ״ו סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.