בנדון דידן שתחלת דברי היורשים וטענתם כנגד חנה לא הי' אלא תביעת הבתים או ערכם וכן בלשון הקונפרומיס נר' כן שכתב בהיות שיורשי שמעון תובעים מחנה הבתים שנשארו מאביה' או ערכם כאשר מכרתם וכו' וחנה טוענת שאינה חייבת להם כלל מהבתי' וכו' על כן ביררו להם דיינים ונשבעו וכו' הרי שנראה שלא מינו הדייני' אלא דווקא לענין חזרת הבתים וכו' לא כל שכן שנאמר שאחר שפסקו הדיינים שתתן חשבון העזבון ויכנסו הבתים בכלל החשבון ההוא שאין להם עוד לדייני' לדון ולגזור דבר ביניהם והרשו' נתונ' לחנה הנזכרת לברור לאיזה דיין שתרצה לתת לפניו חשבון העזבון ואין מוטל עלי' לקבל שום גזרה אחרת ממנה שגזרו הדיינים לוי ויהודה הנזכר כי... דוקא גזרת הבתים או ערכם כמו שכתבתי לעיל והענין פשוט מתוכו והאמ' יורה דרכו לפי עניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קנ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.