תשובה להיות השואל נחוץ כי הרץ נחפז ללכת לא אאריך בדברים כי אם ראשי פרקים וריש מילין וזה כי לפום ריהטא נראה כי הוא דבר ברור מביעתא בכותח' דאשת ה"ר משה וידאל הנהרג מותרת לשוק להנשא והטעם דתנן ביבמות פ' בתרא אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם וכו' וגרסי' בגמרא תנו רבנן פדחת ולא פרצוף פנים פרצוף פנים ולא פדחת אין מעידין עד שיהיו שניהם עם החוטם. ועוד תנן התם אין מעידין עד שלשה ימים ופירש רש"י אם ראוהו בתוך שלשה ימים למיתתו מעידין עליו אבל אם לא ראוהו עד לאחר שלשה ימים חיישינן שמא נשתנו מראית פניו ואין זה שהם סבורים וגרסי' בגמרא ההוא גברא דטבע בכרמי ואסקוהו אביהדיא לבתר תלתא יומין ואנסבי רב דימי מנהרדעא לדביתהו ותו ההוא גברא דאטבע בדגלת ואסקוה אגישרא דסבישתנא ואנסבוה רבא לדביתהו אפומא דשושביני לבתר חמשה יומי וקשיא ליה מתניתין דקתני אין מעידין אלא עד שלשה ימים ומשני שאני מיא דצמתי ופי' רש"י צומתין צורת הפנים ואין מניחין אותו לנפוח ולהשתנות.
דברי ריבות · חלק ט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.