דברי ריבות · חלק קמ״ח סימן א׳

ראובן היה חייב לשמעון במלו' על פה ששי' וארבע' זהובים ושמעון היה חייב ללוי סך מעות ובא שמעון והמחה לראובן אצל לוי ואמר לראובן הששים וארבעה זהובים כריגיש שאתה חייב לי תנם ללוי ונתחייב ראובן במעמד שלשתן ליתן הסך הנזכר ללוי לחול המועד של סכות משנת השכ"ה אחר כך בהמשך הזמן שעבר חג הסוכו' שמעון הנזכ' נשבר ונחבא אין רואה אותו ובא לוי אצל ראובן ואמר לו תן לי הששים וארבעה זהובים שנתחייב לי במעמד שלשתם השיב ראובן ואמר אמת כן היה אבל דקדקתי בחשבוני ובשטרותי ומצאתי ששמעון זה חייב לי קט"ו פרחי זהב והוציא שטר כתוב וחתום ומקויים בבית דין איך שמעון חייב ליהודה קט"ו זהובים והיה זה בי"ב שבט משנת השכ"ד וזמן הפרעון לי"ז לחדש תשרי שנת השכ"ה באופן שזמן הפרעון שנתחייבתי לך שמעו חייב לי קט"ו זהובים שיהוד' הנזכר הוא שותפי נמצא למפרע שלא היה לו לשמעון אצלי כלו' וטען לוי ואמ' אלו קט"ו זהובי' הם מיהודה הנז' ואין לך חלק ושותפו' בהם כמו שגלוי וידוע לכל שיש לו ליהודה נכסים רבי' נפרדים מהשותפו' שנושא ונותן בהמתנ' ואין לו שותפות עמך אלא במה שאתה מוכר בחנות על יד על יד ועוד שכבר נתחייבת לי במעמד שלשתן בחדש אב שנת השכ"ד ואז בזמן ההוא לא היה חייב לך שמעון כלום כי עדיין לא הגיע זמן הפרעון טען ראובן ואמר עם היות שנתחייבתי בחדש אב לא נתחייבתי לפרוע אלא בחול המועד של סוכות והזמן ההוא כבר חייב לי שמעון שכבר הגיע זמן הפרעון של השטר הנזכר נמצא שבזמן ההוא אין לשמעון אצלי כלום יורנו מורינו הדין עם מי.