דברי ריבות · חלק קמ״ב סימן י״א

ובר מן דין אפילו לדברי רש"י בנדון דידן אין מקום לגט זה שהרי יש שני עדים מעידים שראוהו הלך בלא משענת ואחד מהם מעיד עוד שנסתפר בבית הספר כבריא אולם ואף על גב דאיכא סהדי אחריני דמסהדו שראוהו הולך על משענתו אין זו עדות מוכחשת אפשר לקיים דברי שניהם שבתחלה הלך על משענתו וכיון שהרגיש בעצמו חוזק אז השליך משענתו מידו והלך בלי משען ומשענ' אין כאן וכיון שכן גט כלל שהרי לא נתקיים הגט כלל שאמר אם מת מחולי זה כמו שכתב אבן העזר סימן קמ"ה וז"ל עמד מחליו והלך בשוק בלא משענת בתוך הבריאים אף על פי שחזר וחלה ומת מהחולי הראשון בטל הגט כיון שנתרפא בנתיים ובנדון דידן מסתמא הליכתו היה בשוק שאם היה בבית דוקא היה להם לעדים לפרש דבריהם. ועוד כיון שמעיד שנסתפר בבית הספ' ודאי שהלך בשוק לחנות הספר ואף לדברי הרמב"ם דסבר שאפילו הלך בלא משענת אם מת מחמ' חולי הראשון הרי זה גט וכמו שנרא' מדבריו שכת' הלכו' גרושין פ"ט הרי זה גיטי' מעכשיו אם מתי מחולי זה ועמ' והל' בשוק וחל' ומת אומדין אותו אם מחמת החולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט וכתב עליו הרב המגיד מתבאר בגמרא אליבא דהלכתא שאפי' הלך בלא משענת אם מת מחמת חולי הראשון הרי זה גט וכתב רבינו ירוח' נתיב ה"ד חלק רביעי שכן דעת רב אלפס וטעמא דמילתייהו הוא כמו שפירשו המפרשי' דמתני' דקתני אומדין אות אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט אעמד והלך בשוק קאי וסתם הלך בלא משענ' משמע באופן שאפי' הלך בלא משענת יש מקום לגט.