דברי ריבות · חלק קל״ח סימן ו׳

אף כאן בנדון דידן כיון שהחותם הזה היו יכולין לעכב בידו מלישא וליתן שם בא להטפל בהסכמה זו עם אנשי הקהל ודאי שעם דעתם הוא בא ומחויב ומשועבד לכל מה שגזרו ותקנו מתקני ההסכמה ולאו כל כמיני' לומר לזה נתכוונתי שאפילו שלא ירצה בדבר חייב לקיים הסכמת' מאחר שנושא ונותן בעירם ודומה לזה כתב הרא"ש כלל ו' ומה שטען רבי מנחם שאם עשו אותה תקנה לא עשו אותה אלא לעצמן ולא על נכרי לאו טענה היא שאף לפי דבריו שאינו מחוייב לפרוע מס עמהם לכל תקנות שעושים אנשי הקהל על קצת' על השערי' ועל המדות צריך הוא להיות נגרר אחריהם מאחר שהוא מיושב ביניהם אף בנדון דידן חייב החותם לקיים על כרחו הסכמה זו להיות נושא ונותן ביניהם ובעירם. ועוד שאין כאן שום ביטול הסכמה אפילו לפי סברת וטענת החותם הנזכר וכי לפי שעברו קצת אנשים על ההסכמה אינה קיימת והרי עצמות ההסכמה מתחלת הוייתה היתה על דעת כן שמי שיעבור שיהי' נענש כך וכך וכו' כמו שכתב בהסכמה וקודם ההסכמה הוא להעניש למי שעבר לא שיהיה מבוטלת כיון שעברו עליה ולמה שהיה טוען החותם כיון שלא קנסו לעוברי' מיד כבר נתבטלה ההסכמה הם דברי הבל דלא מבעיא בנדון דידן שהיו מוכרחים במעשיהם הנז' בשאלה ואף אם לא היו מוכרחים לא נתנו קצבת זמן בהסכמה להענישם כי הרשות נתונה לבית דין להענישם כשירצו ופשיטא ופשיטא שההסכמה קיימת אלא אפילו לא הוכרחו על כך וגם ששמו וקצבו זמן לא נתבטלה ההסכמה וכמו שכתב הרא"ש כלל ו' ציבור שהסכימו על תקנה אחת והטילו חרם על ככה שהתחיל התקנה מר"ח מר חשוון ואילך עד ה' שנים ובבא הזמן לא קיימו התקנה מחמת שהיו טרודים בעסקם או מחמת דבר אחר שלא שמו על לב עד חדש או יותר ועתה נתחרטו מקצת הקהל רוצי' לחזור בהם ואומרים שהתקנה בטלה הואיל ולא הותחלה בזמן שקצבו הודיענו אם יכולין לחזור בהם אף רוב הקהל עומדים על משמרתם לקיים החרם מכאן ואילך והחוזרים הם מועטים.