דברי ריבות · חלק קל״ב סימן ט׳

תשובה תנן בפרק שלישי ממסכת פאה ומייתי לה בבתרא פרק יש דף קל"ב הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה ופריך בגמרא משום דכתב לה קרקע כל שהוא אבדה כתובתה אמר רב במזכה להן על ידה ושמואל אמר כמחלק לפניה והיא שותקת ר' יוסי בר חנינא אמר כאומר לה טלי קרקע זה בכתובתיך ומקולי כתוב' שנו כאן ופירש רשב"ם במזכה להן על ידה שנתנה לו סודר שלה להקנות לבנים דמוכחא מלתא מדקא משתדלא בזכיית הבנים וגם נתן לה קרקע כל שהוא ואינה מערערת כלום כיון דאיכא תרתי ודאי נתרצית להם בלב שלם להיות קונין מתנה זו שלא תוכל לטרוף מהן כתובתה ומחלה להן השעבוד שעל הנכסים הללו והפסידה כתובתה אם לא תמצא מקום אחר לגבות ושמואל אמר אפילו אין מזכה להו על ידה אלא שהיתה לשם בשעה שכתב נכסיו לבניו והיא שותקת דכיון דכתב לה קרקע כל שהוא נתרצית ושתיקה כהודאה דמיא אבל אם לא נתן לה כלום שתיקה אינ' אלא כדי לעשות נחת רוח לבעלה רבי יוסי בר חנינא אמר אפילו לא היתה שם ולא חילק בפניה אלא שאמר לשון זה כשכתב לה ההיא קרקע כל שהוא טלי קרקע זו בכתובתיך והיא לא ערערה ודאי מחלה שעבודא משאר הנכסים ואחרון אחרון מיקל וקאמר בגמרא אמר ליה רבא לרב נחמן הא רב הא שמואל הא רבי יוסי בר חנינא מר מאי סבירא ליה אמר ליה שאני אומר כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה וכתב רשב"ם שבא לומר דלא בעינן כל הנך כחות דאמרי הנך אמוראי דלעיל אלא בכתיבה בעלמא איבדה כתובתה כר' יוסי דמתני' דסגי ליה בחדא או קבלה או שמחלה להם השיעבוד בפירוש או בכתיבה לבד.