ולענין מה ששאל השואל אם יכולים אחי ראובן הנפטר לבטל צואתו לפי שמחתה האלמנה קודם מיתתה או אם יכלו לבטל הצוואה בטענה אחרת כבר כתבתי והוכחתי לעיל שהיא לא מחתה אלא אדרבא קיימה דבריו כנראה מתוך צוואתה וגם בטענה אחרת אין לה שום צד שהרי צוה מחמת מיתה וחלק כל נכסיו ודבר ידוע ופשוט הו' דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו לכמה וכמה ענייני' היוצאים מזה השורש ובזה אין צריך להאריך אבל מ"מ להיות שאין כתוב בצווא' ראובן שמתוך החולי ההיא שצוה בו מת כמו שכתב בצוואת לאה לכן צריך לשאול לעדי' החתומיי על הצוואה אם מת מאותו חולי משום דאמרינן פרק מי שמת דאין מיתתו ראיה כי שמא מחולי שנתן בו המתנ' נתרפא ואחר כך חלה חולי אחר ומת ולכן כל הנכסים בחזק' היורשי' עד שיעידו העדים שמת מאותו חולי וכן פסק הרמב"ם פרק שמיני הלכות זכיה ומתנה וכל הפוסקי' זהו מה שנראה לע"ד על שאל' השואל וכו' הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קל״ב סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.