דברי ריבות · חלק קל״ב סימן י״ז

ולענין מה ששאל השואל הוצאות קבורת ראובן ואשתו לאה ובת אחת שמתה על מי הם בזה פשיטא שקבורת ראובן ובתו הם על נכסי היורשין שלאה היא בעלת חוב ואין לה עסק כלל בקבור' בעל' אלא מוטל על היורשין דהכי אמרינן בכתובות פרק נערה שכיב מרע שצוה אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו לאו כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הציבור וכן כתב הרמב"ם פ' י"א הלכות זכיה ומתנה דכופין את היורשין לקוברו מנכסיו וקבורת לאה גם כן מוטלת על בנה אברהם דיטיוול שהוא היורש ולא על אמה ואחותה מקבלי המתנ' והטע' שכתב הרב המגיד הלכות זכיה ומתנה פרק הלכה י"ד בשם הרשב"א וז"ל אם נתן מתנה והניח נכסיו ליורשיו אם יצא עליו שטר חוב גובה כלו מן היורשין ואם אין להם גובין ממקבלי המתנ' דיורשין ככרעא דמורשי' המלה מיותרת ובמורישן המלה מיותרת ובמקומו הן עומדי' ונכסי ירושתן כבני חורין ומקבלי מתנה כמשועבדין כדאיתא בהניזקין ואיו גובין מנכסים משועבדים במקו' שיש בני חורין וזה עקר וגם כתב הרא"ש בתשובת שאלה הביאו הטור חשן משפט סי' רנ"ג יעקב צוה מחמת מיתה שיתנו מנכסיו לבתו ב' שלישי' והשליש ישאר למי שראוי ליורשו ויש לו בן ויוצא עליו שטר חוב ואמר הבן שתפרע הבת ב' שלישים ממה שקבלה.