דברי ריבות · חלק קכ״ה סימן ז׳

אבל אחר התפוס מצינו שכתבו הגאוני' שאפילו אמר למי שראוי ליורשו בלשון מתנה בפירוש ירושה היא ואין לה הפסק וכתב נמקי יוסף שהלשון מסייען דקאמר שאין לשון מתנה ולא קאמ' שאינו לשון מתנה אלא כלומר מתנה היא אלא שאין לה דין מתנה דעלמא שיש לה הפסק וכן פסק הרמב"ם פרק י"ב הלכות זכיה ומתנה שכתב ושם היה הראשון ראוי ליורשו כגון שהיה בן מכלל הבנים אין לשני כלום שכל לשון מתנה ליורש הרי היא בלשון ירושה וירושה אין לה הפסק ואף על פי שאמר ואחריו לפלוני וכן כתב הראב"ד והביאו מגדל עוז פ' ט' הלכות זכייה ומתנה וזה לשונו פי' וירושה אין לה הפסק ואפי' אמר בלשון מתנה כרבי יוחנן בן ברוקה וכן נראה מתוך דברי ן' מאגש שכתב לשונו רבינו ירוחם ז"ל נתיב כ"ד וזה לשונו תנו שקל לבני בשב' וכו' ואם אמר אם מתו ירשו אחרי' תחתיה' בין שאמר תנו או אל תתנו אין נותנים להם אלא שקל וירשו האחרי' ולא דמי לנכסי לך ואחריך לפלוני דאמרינן דאם ראשון ראוי ליורשו אין לשני כלום דירוש' אין לה הפסק דהתם אמר ליה נכסי לך שהוא לשון מתנה ואם הוא ראוי ליורשה הוה ליה בלשון ירושה אבל כאן לא זכה מנכסיו לבניו אלא שקל בכל שבת ולפיכך כשאמר ירשו אחרים תחתיהם דבריו קיימים.