ואם יאמר האומר בנדון שלנו לא חיישינן למנה קבור והטע' דבשלמא אם היה אומר תנו לה אלף אשפר' היינו חוששין לכך אבל הוא אמר תנו לה שלשה מיל אשפר' וכיון שצרף אלף אשפר' של המתנה עם השנים אלף של הכתובה כמו שהשנים אלף שוה קאמר דודאי גובה אותם מהנכסים אפילו שלא יש מעות בעין גם האלף אשפר' של המתנה כן ליתא לפי שאין הכי נמי שבכל שלשה אלפים אשר כוונתו למנה קבור אולי יש לו אבל הטעם שהוא גובה השנים אלפים מהנכסים הוא לפי שהוא חוב כתובה והנכסים כולם משועבדים לה והמעות הקבורים אינם נמצאים לפיכך אומרי' בית דין שתגבה מהנכסים אבל במתנה שאין לה אלא מה שאומר הוא נשאר עומד בדבורו ודלמא מנה קבור קאמר ולכך כיון שאינו בעין אין לה כלום.
דברי ריבות · חלק קכ״ד סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.