דברי ריבות · חלק קכ״ב סימן ג׳

אם כן ודאי שיש לבני שמעון חלק שוה בנכסים כראובן דודם וכן נראה מתוך דברי השאלה שראובן יודע שכן הוא דין תורתינו הקדושה אלא שרוצה ללכת בנמוסי תוגרמים וכיון שכן תמיה אני איך יש לו פה להשיב ומצח להרים ראש לחלל קדושת תורתינו הקדוש' וליקר תורה אחרת שהרי כתב הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"ו כל הדן בדיני תורגמים ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאלו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו וכו' כל שכן וקל וחומר בנדון דידן שרוצה להלוך בערכאות שלהן להרוס ולנתו' דרכי נועם תורת ה' תמימה ולכן מוטל על כל דיין ודיין לשלוח שלוחם אצל ראובן ולהזמינו לדין פעם ראשונה ושנית ושלישית שני וחמישי ושני וממתינין לו כל היום כלו בפעם השלישית ואם לא בא מנדין אותו למחרתו כדאמרינן בקמ' פרק הגוזל בתרא אמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן פתיחא פירוש שטר שמתא וכן כתב הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"ה וכן כתב הטור ח"ה סימן י"א ואם יבא לב"ד ויקבל עליו מה שיגזרו ב"ד הרי טוב ואם ח"ו לא יבא או אם בא ולא יקבל עליו את הדין יתרו בו שני וחמישי ושני שיעש' מה שב"ד גזרו עליו ואם לא יעשה מנדים אותו ואם יעמוד ל' יום ולא תבע להתיר נדויו מחרימין אותו וכן כתב הרמב"ם פ' כ"ה הלכות סנהדרין וכמה וכמה החמיר והאריך ה"ר יוס' קולון שרש קנ"ד במי שהולך בערכאו' של תוגרמי' ולא ציית דינא כמו שתרא' משם כ"ש למי שפורק עול התורה מעל צוארו ללכת בדרכי חושך שראוי להענישו בכל מה דאפשר עד שיקבל עליו את הדין ואם ראובן הנז' שמוע ושמע תבא עליו ברכת טוב. זהו מה שלע"נד ואמר לי לבי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זללה"ה.