דברי ריבות · חלק קי״ט סימן ז׳

וענין דומה לזה מצאתי בהר"ר יוס' קולון ז"ל שרש עשירי דף י"ד וז"ל משמע דתרי מילי נינהו קבלה לענין תביעת ממון ותביעה לענין תביעת הגוף דאי אמרת אתביעת הגוף קאי למה כפל דבריו שלא לקבול עליה ושלא לתבוע אותה וגם משמעות הו"יו דושלא לתבוע אותה מוכיח שבא להוסי' על ענין וכדקאמר בכל דוכתא וי"ו מוסי' על ענין ראשון ולא יהא אלא לישנא יתירא הא קיימא לן דלטפויי אתי' ועוד אביא ראייה מלשון הצוואה איך הוא מוכרח דלשון תזכה חוזר לבתי' ממש ולא לדירה דקאמר צוה שתזכה ותדור אשתו הנז' כל עוד אשר נשמת רוח חיים באפה או כל עוד שתרצה לדור בהם אם כן מדקאמר או משמע דמאי דקאמר מעיקרא כל עוד אשר נשמת רוח חיים באפה הוא אף על פי שאינה רוצה לדור בהם ואם מתנת ה"ר שמואל המצוה לא היתה אלא הדירה לבד מה זכות יש לה דקאמר שתזכה כל עוד אשר נשמת רוח חיים באפה אלא בודאי תזכה בבתים להשכירם למי שתרצה כל עוד אשר נשמת רוח חיים באפה אף על פי שלא תדור היא עצמה בהם ותדור כל עוד שתרצה היא עצמה לדור בהם וכן נראה עוד להביא ראיה מלשון השטר דקאמר וכמו כן אמר שאם תרצה אשתו ללכת חוצה לאר' הלזו שלא תוכל לתבוע זכותה עד תמות באומר' הנה זכות הבתי' שלה הוא עד תמות שרוצה למכור זכותה וכו' ואם כונת הנותן לא היתה כי אם מתנת הדירה לבד מי הכניסה שתצא רוצה לומר מי נתן לה זכות בבתים שהיה עולה על לבה למכרם עד שהוצרך המצוה עצמו לחזור ולברר ולפרש שאם תצא מהארץ הלזו שלא יהיה להם שום זכות אלא בודאי שבאומרו תזכה ותדור נתן לה זכות גמור בעצמות הבתים בעודה בחיים להשכירם לאחרים אפילו שלא תדור בהם ולכך היה אפשר לצייר שאותו הזכות תוכל למוכרו בצאתה מהאר' הזאת לכן חזר ואמר שאם תצא מהארץ הזאת שלא תוכל למוכרו אבל לעולם בהיותה באר' הזאת תוכל למוכרו ולהשכיר הבתים לאחרים אף על פי שהיא עצמה לא תדור בהם.