דברי ריבות · חלק קי״ב סימן א׳

תשובה ראיתי דברי השאלה והתשובה על דברי הקטטה והמריבה אשר בין ראובן ומרת לאה על שטען ראובן שהבית שהיא דרה בה היה של אביו והשיבה לו מרת לאה הנז' כי האמת כן הוא שהיה של אביו אבל יש כמו עשרים שנה שאביך מכרה לי וכו' ורבו כמו רבו הטענות ביניהם ואין צריך להאריך וכדי שלא להשיב פני השואל ריקם אומר אני שהדיינים שדנו וזיכו למרת לאה באומרם שהבית בחזקת לאה נעשו שותפים להקב"ה במעשה בראשית על שדנו דין אמת לאמתו והטעם דאף על גב דליכא שטרא ביד לאה אין בכך כלום משום דחזקת שלש שנים במקום שטר עומדים משום דעד תלתא שנין מזדהר אניש בשטריה אבל טפי לא מזדהר אניש בשטריה ולא מבעיא בנדון דידן דראובן הוא גדול כנראה מתוך דברי השאלה דפשיטא דמהני חזקת שלש שנים שדרה מרת לאה בבית בחיי אביו אלא אפילו אם היה ראובן קטן דקיימא לן אין מועיל חזקה בנכסי קטן מכל מקום אם החזיקה מרת לאה בחיי האב שלש שנים ואחרי מות האב בא ראובן הקטן לערער אין שומעין לו כדמוכח בבתרא פרק חזקת הבתים על מעשה דרבא בר שרשום דקאמר בגמרא אכבשיה לשטר משכנתא אוכלה שיעור זוזי דמיגו דאי בעינא אמינא לקוחה היא בידי מהימנינא וכו' ופירש הקונטריס לקוחה היא בידי דהא אכלתיה שני חזקה בחיי אבוהון מהימננא בלא שבועה דאין נשבעין על הקרקעות ועוד דחזקת שלש שנים במקום שטר קיימא.