הרי ששני החלוקות שוות וכיון שכן נמצא דבנדון דידן שנתן לו מעות ולקח בהן עורות נמצא דברשותיה דשמעון הוו יתבי וכי אייקור ברשותיה אייקור ובשעת זמן הפרעון היו חייבים ליתן לשמעון העורות וכיון שלא נתנום חייבים ליתן לו לשמעון דמי העורות בשער היוקר של זמן הפרעון הן יהיו שוים יותר מארבעים הן פחות אלא שאם היו שוים אז בעת ההיא פחות מארבעים חייב ראובן מכח שבועתו לפרוע לערך מ' כיון שלא נתן העורות לזמן שהתנו ביניהם כמו שכתבתי כל שכן דלסברת כמה אשלי רברבי רב אלפס והרמב"ם והרשב"א וכמה אחרונים סברי דאין כאן אסמכתא כיון דאמר מעכשיו כמו שכתבתי וגם דאיכא שטר וקיימא לן דהלכה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו וכמו שכתב הר"שבא בתשובה הנז' דודאי ראובן ולוי שקולים הם וחייבים שניהם לשלם ארבעים לבנים עור בעד עור.
דברי ריבות · חלק ק״ח סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.