וראיה לזה דתנן פרק איזהו נשך לקח המנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בשלשים דינרין וכו' וקאמר בגמרא וכי אין לו יין מאי הוי והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אעפ"י שאין לזה יש לזה אמר רבה מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן ופירש רש"י דאי היה לו יין הוה קנוי לו מעכשיו ואי אייקר ברשותי' אייקר אבל אין לו והוא לא קיבל עכשיו מעות שנוכל לומר יכול הוא לקנותו בדמים שקבל נמצא שאינה אצלו אלא בהלואה בעלמא וכן התוספות אמרו אעג"ב דלא משך חטים אין זה רבית כיון שאם היה בא מוכר לחזור הוה קאי במי שפרע ולכך חשיבי כנתייקרו ברשות לוקח וזה הלשון עצמו כתב רש"י שם לקמן בגמרא וז"ל ואע"ג דלא משיך כי מוקרי ברשותי' מוקרי וכו' וקאמר עוד שם בגמרא שמע מינה איתא לדרבי ינאי דאמר ר' ינאי מה לי הן מה לי דמיהן דאתמר רב אמר עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים ור' ינאי אמר מה לי הן מה לי דמיהן ופירש רש"י עושין אמנה בפירו' נותנין מעות באמנה בשער של עכשיו על מנת לקבל פירות אפילו יקירו חטין ואין עושין אמנה לפסוק על הפירות כדי לקבל דמים לכשיוקירו דכיון דזוזי יהיב וזוזי שקיל מיחזי כרבית ורבי ינאי אמר מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שמותר לקבל פירות גם כן מותר לקבל דמים דברשותיה דלוקח אייקור וכן פירש ר"ת דלרבי ינאי מותר ליקח דמים ופסק הגמרא והלכתא כרבי ינאי דאמר מה לי הן מה לי דמיהן וכן פסקו כל הפוסקים דהלכה כרבי ינאי.
דברי ריבות · חלק ק״ח סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.