דברי ריבות · חלק ק״ב סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי שכתב שאם העדים מעידים בפירוש שנמסר בידו שלא בתנאי וסותרין טענתו אינו נאמן אפילו במקום מיגו ובנדון דידן הרי עדי השטר סותרים ממש טענתו שהוא אומר וטוען שכן התנה עם ראובן אחר כך שאף על פי שהוציאה מתחת ידו שלא יהא חייב על כך והסכים ראובן על ידו והרי עדים מעידים בפנינו שבא לידו והופקד אתו הסחורה ההיא בתנאי שלא יוציאנה מתחת ידו וכיון שכן ודאי שלא יהיה נאמן בטענתו ופירוש הרב המגיד מוכרח בדברי הרמב"ם לתרץ השגת הראב"ד שהשיג על דברי הרמב"ם ועוד דידים מוכיחות ואנן סהדי שלא הסכים ראובן לטענת שמעון וזה שאיך יעלה על לב אדם שאמר שמעון לראובן שלחתי סחורתך ביד איש אחד ספן על פני המים שאינו יודע ראובן מי הוא זה ואיזה הוא שנאמר שהסכים לדבריו ונתרצה על זה וסילק שעבודו והחיוב שיש לו מוטל על שמעון זהו מן הדברי' אשר אין השכל סובלתן ולכן מכל הני טעמי אין שמעון נאמן בשבועתו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה:
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.