תשובה נרא' לע"ד דאי ליכא עדים שיעידו שמסר הסחור' ביד הספן ההוא כמו שהיה יהיה נאמן שמעון לומר כך וכך עשיתי ואתה הסכמת לדברי ויפטר כמו שכתב הרמב"ם ריש ה' הלכות שלוחין ושותפין שכתב עבר ועשה שלא מדעת חבירו ואחר כך הודיעו והסכי' למעשיו הרי זה פטור ויהיה נאמן בשבועה במיגו דאי בעי אמר נאנס' הסחורה הנזכרת בהיותה ברשותי במקום שאין עדים מצויים שם שהיה גם כן נאמן בשבועה כמו שכתב הרמב"ם פרק שלישי הלכות שכירות שכתב ואם טען שנאנס במקום שאין העדים מצויים אין מצריכים אותו ראיה אלא ישבע שנאנס ויפטר ואף על גב דאיכא עדים ושטר שהפקיד אצלו מ"מ נאמן במיגו ולא אמרינן אם איתא שהסכים ראובן לדבריו שטרך בידי מאי בעי שהרי בטלתי התנאי אין בכך כלום דגדולה מזאת אמרינן בבתרא פרק המוכר את הבית בעי מניה רב עמרם מרב חסדא המפקיד אצל חבירו בשטר ואמר לו החזרתים לך מהו מיגו דאי בעי אמר נאנסו מהימן השתא נמי מהימן או דילמא אמר ליה שטרך בידי מאי בעי אמר ליה מהימן ולימא ליה שטרך בידי מאי בעי אמר ליה וכי אמר ליה נאנסו מי מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי.
דברי ריבות · חלק ק״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.