בנין ציון · חלק פ״ב סימן ג׳

תשובה - הנה פתחת בפתחי היתר שהרי אפילו בס"ת עצמו מותר היחיד למוכרו ולעשות בדמיו כל מה שירצה כמבואר בא"ח סי' קנ"ג ס"י א"כ כש"כ שמותר לשנות המעות המזומן לכתיבת ס"ת שהרי הזמנה לאו מלתא היא והוי כטווי לאריג כמשכ' המג"א שם ס"ק ה' שאפילו אביי מודה דלא קדוש כש"כ לדידן דפסקינן כרבא דאפילו באריג הזמנה לאו מלתא היא ואע"ג דלפי המבואר שם ס' ה' אין לשנות מעות שגבו לס"ת רק לקדושה חמורה הרי כבר חילק שם המג"א שזה דוקא בגבו מצבור שאין לשנות נדבתם בלא דעתם אבל ליחיד מותר אלא שעומד לנגדך מה שכתב הט"ז שם ס"ק ב' דהזמנה לאו מלתא לא מועיל רק מטעם קדושת הדמים אבל המנדב מטעם נדר חייב לקיים דברו ולכן גם בנדון השאלה מטעם נדר אינו יכול לשנות עכ"ד. הנה צדקת בכל דבריך אילו שאע"ג שלכאורה כל האחרונים הרמ"ך שהקשה קושיא זו דאמאי אינו מותר לשנות הרי הוי כטווי לאריג והב"י והב"ח והמג"א שלא תרצו כתירוץ הט"ז לא ס"ל כן דהוי כנדר מכ"מ כיון דלא חלקו עליו בפי' אין לסמוך על זה לחלוק עליו ועוד דטעמו מסתבר וגם הביא ראי' מהמרדכי אלא דמטעם זה יהי' תקנה אחר שמתחרט המנדב לס"ת יכול לשאול על נדרו ואפשר שמטעם זה לא ניחא להו להפוסקים הנ"ל בתי' הט"ז דלא ה"ל להפוסקים הראשונים לכתוב סתמא דאסור לשנות שהי' להם לפרט התנאי מבלי שישאל על נדרו ולכן כשישאל המנדר על נדרו בפתח חרטה לעקור הנדר מעיקרא יהי' מותר לשנות לבנין בתים דאין לומר כיון דמסתמא נדר ליתן הס"ת לביה"כ לקרות בו א"כ הוי כנדר על דעת רבים שאין לו הפרה דז"א כיון דלא פרט בפי' על דעת רבים לית לן בה וכן העלה בשו"ת חות יאיר (סימן נ"ט) באחד שנדר חדר בביתו להתפלל לרבים ועתה רוצה ליטול החדר לדור בו שיכול לשאול על נדרו ואין בזה משום נדר ע"ד רבים כמבואר בי"ד סי' רכ"ח.