תשובה - לא ידעתי חשש פקפוק בהכשר המקואות כיון שלעולם לא באו השאובים אל המקו' הגדול כי אם בשיש בתוכו הרבה יותר ממ' סאה וכלל גדול בידינו שמקו' שיש בו ארבעים סאה מים כשרים כל מים שאובים שבעולם אין פוסלין אותו, ולפי דברי המערערים איך משכחת כן הרי בכל פעם שיבואו שאובים לתוכו וינטלו ממים שלו נפחתו מים הכשרים שהיו בו מתחלה ולבסוף לא ישאר לפי ערך החשבון אפילו סאה ממים הכשרים שהיו בו בתחלה ואפילו הכי אמרינן שאין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו ואם דעת המערערים שזה דוקא במקו' שהי' בו מתחלה מ' סאה מים כשרים אז לא נפסל עוד ע"י כל מים שאובים שבעולם אבל במקואות הקטנים כיון דמתחלה לא בא לתוכם רק ממים שרובו שאובים אף שבא בדרך הכשר ע"י סילונות ממקו' כשר מכ"מ באילו לא מכשירין, גם זה אינו דכיון שבא המים אליהם דרך הכשר ממקו' כשר מה לי אם המים הם עדיין בהמקו' גדול או שינו את מקומם וראי' לזה שגם מטעם זה אין חשש ממה דתנן מקואות (פ' ו' משנה ח') הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון ארבעים סאה ע"כ וכ"פ הרמב"ם הרי שבנדון זה בתחתון אין כלום ולכל היותר בא משם ממ' סאה של העליון החצי לפי ערך חשבון והחצי האחרת היא שאובין ואעפ"כ התחתון כשר אשר בתחלה לא הי' בו כלום ולכן אין חשש פקפוק היתר בהמקואות קטנים ג"כ כנלענ"ד: הקטן יעקב.
בנין ציון · חלק ע״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
