בנין ציון · חלק ע״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם על זה לבד אין לסמוך להקל אבל בנדון השאלה יש עוד קולות אחרות כיון שישבה על שפת הספל ולא ראתה על שפת הספל אלא תוך הספל והרי להרמ"א כל החומרות דבדיקה ושלא תראה על העד אחר הטלת מ"ר לא צריכה רק בעומדת או ביושבת ומקלחת ומוצאת גם על שפת הספל ואף דהרמ"א לא איירי רק בפעם א' ולא בהרבה פעמים כמו שחילק הנו"ב מ"ת סי' ק"ל לענ"ד אין זה במשמעות דברי הרמא אכן מצד אחר יש לחלק ששם באותו פעם שראתה ישבה על שפת הספל ולא ראתה א"כ מוכח שמה שראתה בתוך הספל לא אתי ממקור ולכן אם אשה זו ג"כ בכל פעם שתשתין תעשה כן ודאי סברא יותר שתועיל בהרבה פעמים מבפעם אחת שעי"ז מוחזקת לרואה במי רגלים אבל בנדון השאלה לא בכל פעם תעשה כן א"כ קשה להקל מטעם זה ואולי אם תבדוק כן ג' פעמים שתהי' מוחזקת בכך שאינה רואה על שפת הספל רק בתוכו יהי' ג"כ סניף להקל אכן לענ"ד בלא"ה יש תקנה שהרי לפי המבואר מרמ"א וכמו שכתב וביאר דעתו בסדרי טהרה ס"ק ז' שמה שלא סמכינן על הבדיקה לבד באין לה כאב זה דוקא במצאה גם על העד שקנחה בו אחר הטלת מ"ר אבל במצאה במ"ר לבד אפילו בלא כאב סגי בבדיקה לבד וכפי מה שכתב הרמא אינה צריכה לבדוק אחר זה וא"כ אם אשה זו לא תבדוק בעד אחר הטלת מ"ר ולא תראה רק בשולי הספל ולא על שפת הספל ותשתין כשהיא יושבת הרי יוצאת כל החומרות אפילו אם נאמר דכאב פסק לגמרי אבל הרי לפעמים מרגשת כאב א"כ זה הוכחה קצת שעדיין לא נתרפאה מכתה ולכן לענ"ד אם אשה זו תבדוק בבדיקת מהרי"ל במוך דחוק באופן שכתב החתם סופר סי' קמ"ח וגם תבדוק ג' פעמים להשתין יושבת על שפת הספל שתהי' מוחזקת בכל פעם שמצאה תוך הספל שעל שפת הספל לא היתה מוצאת וגם לא תבדוק בעד אחר הטלת מ"ר יש להקל אפילו לא נחשוב לה לכאב קיים אפילו לפי מה שכתב הנ"ב בסי' ק"ל דבעינן מוכיחה קיים שהרי טעמו בזה כמשכ' סי' מ"ח דאל"כ עד מתי נטהר אותה והיינו מה שכתבו הפוסקים לענין שבעינן שיש לה וסת וכיון דאשה זו יש לה וסת וגם קצת כאב הרי מוכיחה קיים והלא החתם סופר היקל אפילו באשה שפסק וסתה ופסק הכאב לגמרי א"כ כש"כ בנדון זה אם לא תבדוק העד אחר הטלת מ"ר על כן לענ"ד יש לסמוך על זה עכ"פ בנדון זה אבל תבדוק הבדיקה ג' פעמים שלא לזוז מפסק הרמ"א כן נלענ"ד אם מעכ"ת נ"י יסכים עמי למטינא שיבא מכשורא. הקטן יעקב.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.