בנין ציון · חלק ז׳ סימן ג׳

על זה אשיב שמה שהרמב"ם כ' בתפילין שעובר ממש ובנשיאת כפים שהוא כעובר הטעם דבתפילין הם שמנה עשה ממש דבד' פרשיות כתובים שמנה עשה כמו שכתב רש"י בלישנא אחרינא ולכן כתב הרמב"ם דעובר בשמנה ע' אבל בנשיאת כפים אין עשה רק כה תברכו דאמור להם ושמו אין זה לשון ציווי כמש"כ הכס"מ לכן כ' הרמב"ם בזה רק דהוא כעובר ולא עובר ממש: ומה שלא כ' דברי ר"ש ג"כ לענין ציצית ומזוזה לענ"ד הטעם דהנה כל דברי ר"ש כמה עשה איכא אין נפקותא לדינא ולא אמר כן רק להגדיל ענין המצות הללו ולכן הביא הרמב"ם דבריו בסוף ה' תפילין ובסוף ה' נכ"פ כדרכו שבסוף ההלכות כותב דברי מוסר על המצות שביאר אכן לענין ציצית לא הוצרך להביא דברי ר"ש לזה שכתב סוף ה' ציצית להגדיל המצו' מה שכולל יותר שכתב לעולם יהא זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן עכ"ל וכן לענין מזוזה כתב בסוף ה' מזוזה חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכו' ע"ש שהגדיל ענין המצו' ע"י בחינות התרוממות אשר על כן לא הוצרך לכתוב שיש בה ב' מצות ע': ומה שכ' חתני נ"י ליישב דעת הרבינו מנוח שהביא הב"י א"ח סי' קכ"ח דהא דאמרינן שאין הכהן עובר כשאין אומרים לו לברך היינו שאינו עובר בג' עשה אבל בעשה דכה תברכו עובר ע"פ מה שראית בשאלתות דרב אחא פ' נשא וז"ל אריב"ל כל כהן שאינו נושא את כפיו עובר על מה שכתוב בתורה כה תברכו עכ"ל ובסוטה (דף כ"ח) כתוב אמר ריב"ל כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בג' עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי ומזה רצית לומר שלהשאלתות הי' גרסא אחרת בלשון ריב"ל וכדי שלא לעשות פלוגתא בין ריב"ל ובין ר"ש סובר רבינו מנוח שריב"ל איירי בשלא אמר לו עלה דבזה לא עובר רק בעשה דכה תברכו ולכן נקט לשון שאינו נושא את כפיו ורב ששת איירי באומרים לו עלה ולכן נקט לשון שאינו עולה לדוכן ובזה עובר בג' עשה עכ"ד יפה אמרת ואני אבוא למלאות דבריך דבאמת זה לבד אינו מספיק לדון שהי' להשאלתות גרסא אחרת בדברי ריב"ל די"ל דמה דאמר דעובר על מה שכתוב בתורה כה תברכו כוונתו על כל מה דכתוב מכה תברכו ואילך ורישא דקרא נקט ולכן ביותר י"ל דראית רבינו מנוח היא מדברי הירושלמי דנזיר שהביאו התוספ' בסוטה (שם) דאמר רבי יהודה בן פזי בשם רבי אלעזר כל כהן שעמד בבית הכנסת ואינו נושא את כפיו עובר בעשה ע"ש ומדלא אמר עובר בג' עשה כרב ששת לכן סובר רבינו מנוח דאיירי דאין אומרים לו לעלות רק שעומד בביה"כ ואינו נושא את כפיו והוא אינו עובר רק בעשה דכה תברכו אבל רב ששת איירי בשאומרים לו לעלות לדוכן ואינו עולה והוא עובר בג' עשה וגם להרמב"ם י"ל דהוכיח מזה דרב ששת לא קאמר רק כעובר על ג' עשה אבל באמת אינו עובר רק על אחת ולכן אמר ר"א דעובר בעשה ולא נקט ג' עשה: כנלענ"ד הקטן יעקב.