תשובה - בב"ק (דף צ"א) אמר רב דיקלא דטעון קבא אסור למקציי' אמר ר"ח לא שכיבא שכחת ברי אלא דקץ תאנתה בלא זימנא ואמרינן שם דאם מעולה בדמים לעצים מותר דרק דרך השחתה אסרה תורה ולכן כתב הרא"ש שם וכן אם הי' צריך למקומו נראה דמותר וכן נפסק בפשיטות גם בט"ז י"ד (סי' קט"ז) ובשו"ת צמח צדק סי' מ"א. אמנם בשו"ת בית יעקב סי' ק"מ שדא נרגא בהיתר זה שרצה להוכיח שהתוספ' חולקין על הראש וס"ל דבצריך למקומו אסור לקצוץ ולכן העלה להלכה כן ודלא כט"ז. ולענ"ד כל דבריו תמוהין בתחלה כתב שהרא"ש כתב ההיתר בצריך למקומו בס"פ לא יחפור וזה אינו דלא בב"ב אלא בב"ק פ' החובל כתב הרא"ש כן שוב הקשה מה טעמו של הרא"ש ונכנס בדרך רחוק ומתוך כך רצה להוכיח שלהתוספ' הראי' שהמציא הרא"ש אינה ראי' ולכן חולקין על הרא"ש ולא אכניס להשיב על ראיתו להרא"ש כי יארכו הדברים אבל תמהתי הרי הרא"ש בעצמו ביאר טעמו שבב"ק אחר שהביא הברייתא ומימרא דרבינא דאם הי' מעולה בדמים מותר ומעשה דשמואל ורב חסדא שצוו לעקור האילנות ע"י שהיו מכחישין הגפנים שמעולין יותר סיים וכן אם הי' צריך למקומו נראה דמותר וא"כ טעמו כמו דמותר לקוץ אם הי' האילן מעולה מפירותיו לעצים או אם מכחיש פירות אחרות מטעם דרק דרך השחתה אמרה התורה ולא כשהכריתה היא תועלת לו ה"ה ג"כ כשכורת מפני שפנוי המקום הוא תועלת לו יותר מפירות האילנות ורחוק שימצא מי שיחלוק על סברא זו. שוב כ' הבית יעקב ראי' שהתוספ' חולקין על הרא"ש דבברכות (דף ל"ו) הקשו על הא דאין קוצצין אילנות בשביעית דבלא שביעית נמי תיפוק לי' דאסור מלא תשחית את עצה ותרצו דאיירי דלא טען קבא דלא שייך בה בל תשחית א"נ איירי דמעולה בדמים לעשות ממנו קורות שאז לא שייך בל תשחית והקשה למה לא תרצו התוספ' דאיירי בצריך למקומו אע"כ דהתוספ' חולקין על הרא"ש ולזה קרא הב"י ראי' ברורה ולענ"ד אפילו ראי' קטנה ליכא שהתוספ' תרצו ממה שנאמר בגמרא בפי' דליכא בל תשחית דהיינו בלא טען קבא ובמעולה בדמים לעצים והרי הך דצריך למקומו מותר אתיא מזה דאם הי' מעולה בדמים ואחרי שתרצו התוספ' מעיקר הדין ודאי לא הוצרכו להביא גם מה שנולד מן הדין הזה דבכללו הוא ולכן כל דברי הב"י לענ"ד אין בהם ממש במכ"ה להביא ראי' מהם שהתוספ' חולקין על הרא"ש וכבר כ' גם בשו"ת חתם סופר י"ד סי' ק"ב ובתשובת בית יעקב סי' ק"מ כתב דברים שאינם נכונים במכ"ת עכ"ל ומסתמא כוון לדברינו האלה ולכן ודאי דברי הרא"ש הם להלכה:
בנין ציון · חלק ס״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
