כתב לי אאמ"ו נ"י וז"ל - הנה כבר הזכרתי לך בני נ"י (סימן נ"ב) דעתי שאין חייבין על דם נבלה בכזית כרת ואפרש טעמי שנ"ל אחרי שהתורה נתנה טעם לחיוב כרת על הדם כי הדם הוא בנפש יכפר אשר מזה ילפינן בכריתות (דף כ"ב) שרק על דם שהנפש יוצאת בו חייבין לכן אין חיוב רק על דם הנפש שיצא מהבהמה בשעה שהוא ראוי לכפר כגון ע"י שחיטה או נחירה ועיקור שהרי נעשה בה מעשה מה שאין כן דם נבלה שלא הי' לעולם ראוי לכפרה דינו כדם התמצית שאינו בכרת רק בלאו ואין להשיב שהרי בכל דם חולין הדין כן שכשנשחטה הבהמה חוץ לעזרה אינו ראוי לכפרה ומכ"מ חייבין עליו זה אינו דהתם רחמנא רביי' וכמו שכתב רש"י בזבחים (דף קי"א ע"א) וז"ל וא"ת כל העולין בחוץ נפסלין ביציאתן וכו' התם רחמנא רביי' אבל לענין שאר פסולין מתקבל בפנים בעינן עכ"ל א"כ ה"נ לענין חיוב דם אמרינן הכי דליכא חיוב בדם הנפש אף שאין ראוי לכפר אלא היכי דאיכא פסול חוץ לבד דלענין זה רחמנא רביי' שהרי כתיב קרא בפי' לחייב אדם חולין כדאמרינן בכריתות (דף ד' ע"ב) מה שאינו כן היכי דאיכא עוד פסול אחר דנבלה דזה לא עדיף מדם התמצית שאינו בכרת.
בנין ציון · חלק נ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.