בנין ציון · חלק ל׳ סימן ו׳

אכן מלבד שהדרשה שהביאו התוספ' אינה במשמעות הפסוק גם הלשון לא יצא ידי חובתו קשה דאם לא קיים מצות אמירה למה לא יצא ידי אכילת פסח מו"מ והר"ן נדחק לפרש דקאמר כאלו לא יצא וכעין מה שנאמר בסוכה (פ"ב) אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך ולענ"ד אין זה דומה לשם דהתם עשה בישיבת הסוכה נגד תקנת חכמים וא"כ שייך לא קיימת ישיבת סוכה מימיך כמצות חכמים אבל הכא האכילה מצוה לחוד והאמירה מצוה לחוד ואיך שייך שלא יצא במצות אכילה כיון שלא קיים מצות אמירה בהדה ולכן לולא דברי הראשונים הי' נלענ"ד שמה שאמר ר"ג לא יצא י"ח לא לענין אכילת פסח מצה ומרור קאמר אלא לענין מצות ספור יציאת מצרים דכבר הקשו הפוסקים מה ענין מצות ע' של ספור יציאת מצרים בליל פסח כיון דבכל לילה חיוב להזכיר יצ"מ כדרשת בן זומא דפסקינן כוותי' ותרצו דבכל לילה די בזכירה לחוד אבל בליל פסח צריך להרבות לספר והנה למעלה אין לזה שיעור ולכן אמרו רז"ל כל המרבה לספר בי"מ ה"ז משובח אבל הרי צריך שיעור למטה כמה יספר ויהי' יוצא י"ח מצות ספור יציאת מצרים ונלענ"ד דלזה בא ר"ג ומפרש ב' דברים האחד שהמועט להיות יוצא הוא לפרש טעמי פסח מצה ומרור כדדרשינן מוהגדת לבנך וגו' בעבור זה עשה ד' לי בעבור זה לא נאמר אלא בשמראה על פסח מצה ומרור וגם מפורשים טעמים של ג' דברים הללו בג' פסוקים שצותה התורה לספר לבנים טעם פסח בפסוק ואמרתם זבח פסח הוא וטעם מצה בפסוק ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו וגו' שהוא שלא הספיק בצקם להחמיץ וטעם מרור בפסוק ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ועוד שנית נשמע מדברי ר"ג שאפילו ספר כל הלילה מיציאת מצרים ולא פירש טעמים הללו לא יצא י"ח סיפור י"מ ולכן נסמכו דברי ר"ג במתניתן אחר מתחיל בגנות ומסיים בשבח וכו' להודיענו שגם זה מדבר מענין מצות הגדה ופי' זה נכון לענ"ד ולפי"ז לא שייך זה רק בפ"ר ולא בפסח שני ויה"ר שנזכה לעשות פסח ב"ב כעתירת הקטן יעקב.