בנין ציון · חלק כ״ד סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה מעת נתפרסם פסקי הנ"ל על דבר המציצה יצאו ללחום עמדי מורים בקשת שקר וכזב בחרות אפם בי ודבריהם סובבים על שלש בקשות - א' - דוברים עתק בגאו' ובוז על דברי רז"ל - ב' - שופכים בוז ולצון עלי וישימוני כמטרה לחץ שחוט לשונם הן בהעלים הן בהזכיר שמי - ג' - מחזיקים בכל עוז בדעתם הנכזבת על אודות בטול המציצה. ואנכי בהעלותי על רעיוני אם אליהם אשים דברתי אם אחדול, ראיתי כי על בקשתם הראשונה כבר מוזהרים אנחנו מפי רבותינו הקדושים ז"ל לבלתי השיב באמרם דע ומה שתשיב לאפקורוס וכו' אבל אפקורוס ישראל כש"כ דפקיר טפי וגם על בקשתם השנית אמרתי טוב אחריש אתאפק כי הלא כזה קרה מאז ששוחרי כזב דרכו קשתם שקר לירות במו אופל לישרי לב וישטנום תחת רדפם טוב ורק נגד בקשתם השלישית אטיף מלתי אבל גם בזה לא עם המכחישים והמלעיגים אתוכח כי אם עם איש ישר הולך ואשר לא דרך בזה בעקבותם הלא הוא הרב מ"ה אלעזר הורוויץ נ"י אב"ד דק"ק וויען יע"א באשר במה שנוגע לענין המציצה בכלל דבריו דבריהם אף כי גם עליו אתפלא מדוע בקנאו את קנאתו בדבר בטול המציצה - אם לאהבת האמת ולא לאהבת הנצוח - עזב לשון ערומים לדבר מרורות נגד המחזיקים בה, הלא דברי חכמים בנחת נשמעים. והנה פתח דברי מלחמתו באמרו כי האינם יודעים לא יבושו לומר שהמציצה היא חלק ממעשה המילה אשר לא יפרד ממנה ולא ידעתי אל מה כוון בזה לגלות אולת האינם יודעים אם דעתו שאומרים שהמציצה היא עיקרית במעשה המילה כמו הפריעה ומי שלא מצץ כאלו לא מל וכמי שלא פרע לא ראיתי ולא שמעתי מי אשר אמר כן רק שמחזיקי המציצה אמרו שבלי ספק כבר נתקנה משנים קדמוניות ואולי נתקנה ממשה רבינו כאשר צוה לישראל על המילה וכן אמרתי גם אני ואם יחשוב זה לאולת, הלא יתמה בהראותי לו שלזקנו גאון ישראל הרב מה' פנחס הורוויץ זצ"ל לא נפלאת לומר עוד יותר מזה שכאשר צוה הקב"ה בהר סיני וביום השמיני ימול כבר כוון להמציצה שתהא הכרחית בעסק המילה שכן כתב בספרו הפלאה כתובות (דף ה' ע"ב) ואפשר לומר דבאמת המ"ל שם דלר"י אצטריך גבי מילה משום תקון דמפרק כדס"ל לר"י בחלזון וכדאמר בשבת כל אומנא דלא מייץ סכנתא ומחללינן שבת עלוהי א"כ אפילו נחשוב לגוף המילה לקלקול מכ"מ בפירוק הדם הוי תקון ואצטריך קרא למישרי מילה אף דאתי מיני' ע"כ חילול שבת במפרק הדם עכ"ל הרי שלא הרחיק לומר שמה שנכתב קרא להתיר מילה בשבת הוא רק משום עשות המציצה שהיא פירוק הדם. עוד השיג הרב דק"ק וויען נ"י על אשר לבם נוקפם לבטל המציצה הכתובה במשנה שהרי כבר בטלנו גם אספלנית וכמון אשר נתקנו מפני הסכנה מפי המשנה?.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.