בנין ציון · חלק י״ט סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועל זה אשיב: הנה מעכ"ת נ"י רצה להמציא דבר חדש אשר לא הוזכר בשום מקום ששיעור בישול תבלין בשיש בהם לתבל כגרוגרות ואשר עשה סמוכין לדבריו אדרבא לענ"ד משם ראיות להיפך דמה דאמרינן שבת (דף פ') כל שיעורי שבת באוכלין שווין כגרוגרות הרי אדרבא שיווי שלהם הוזכר לענין כגרוגרות והיינו דפריך דהשיעור היותר גדול לענין אוכלין הוא כגרוגרות דהיינו בסתם אוכלין אבל יותר מזה לא מצינו ולמה ישוער בעצים יותר מזה אבל לא הוזכר בזה שהיכי ששיעור הוצאה פחות מכגרוגרות שיהי' ג"כ השיעור בישול וקצירה וטחינה פחות מכגרוגרות אם יהי' בו לתבל כגרוגרות דכה"ג לא הוי שתיק השס' להשמיענו בשום מקום ובפי' נראה מדברי הרמב"ם ה' שבת (פ' ח' ה' ט"ו) דגם בשוחק תבלין וסמנים לא מחייב משום טוחן בפחות מכגרוגרות. גם מדברי הרמב"ם ה' שבת (פ' ט') הוא ראי' להיפך דאם איתא דכל השיעורים שהם לענין הוצאה הם ג"כ לענין בישול א"כ יתחייב בחלב בהמה טהורה בכדי גמיעה ובטמאה בכדי לכחול עין א' ובשמן בכדי לסוך אצבע קטנה ובדבש בכדי ליתן על הכתית בבישול כמו בהוצאה ומכל זה לא הוזכר ברמב"ם ואפילו במים שכתב השיעור לענין בישול בכדי לרחוץ אבר קטן לא שוי השיעור לענין הוצאה מלבד שגם לשיעור של המים ושל הסממנים לא מצאנו מקורו כמו שכבר הקשה הכס"מ בשם רמ"ך וכנגד זה יהי' קולא דבשאר משקים ששיעור הוצאתן ברביעית גם בבישול לא יתחייב רק בשיעור רביעית וגם מזה לא הזכיר הרמב"ם מאומה ומה שרצה מר נ"י לומר שמשכ' הרמב"ם ושיעור המבשל סממנים כדי שיהיו ראויין לדבר שמבשלים אותם לו שכוונתו גם לתבלין שנקראו סממנים כדכתיב סמים - מלבד שלא מצאנו בשום מקום תבלין נקראו בשם סממנים ולשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד וכן סמים וסממנים הם לשונות חלוקות גם בלא זה אי אפשר לומר כן שהרי לשון סמים נאמר על הבשמים וא"כ יהיו גם בשמים בכלל סממנים והרי במיני בשמים חייב בהוצאה בכל שהן וא"כ יתחייב גם בבשול בכל שהן ולא יהי' בהם שיעור כלל גם איך אפשר לפרש דמה שכתב הרמב"ם שחיוב סממנים תלי אם יהיו ראויין לדבר שמבשלים אותן לו שכוונתו בתבלין לתבל כגרוגרות דאיך נכלל זה בלשון לדבר שמבשלים אותן לו ואיזה גבול יש בזה שהרי לקדרה גדולה צריך הרבה ולקדרה קטנה מעט, ולכן ודאי שלא נתכוון הרמב"ם בזה רק לענין צביעה וכמו שפי' הלח"מ כוונתו אבל לענין בישול תבלין שיעור החיוב כגרוגרות דוקא כמו בשאר אוכלין וכמו שכתב הרמב"ם לענין טוחן תבלין וכנ"ל. כנלענ"ד הקטן יעקב.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.