בנין ציון · חלק ק״פ סימן ב׳

בדיק לן מר נ"י וז"ל נזיר דף מ"ב ע"א ראיתי סוגי' נשגב' ממני לא אוכל לה דתמן אמרינן אמר מר וכולם שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולכ"ל אמר רב אחא ברי' דר"א זאת אומרת רובו ככולו מדאורייתא ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו הכא עד דאיכא כולו הא בעלמא רובו ככולו וכו' הפירוש הנקרא פרש"י (אכן לע"ד וכאשר שמעתי איננו יוצא מפי מאור עיני הגולה רש"י נבג"ע זצ"ל) וא"ת וליגמר מני' משום דהוי נזיר ומצורע שני כתובים הכ"א ואין מלמדים עכ"ל ותמהתי מה זאת אומרת איכא הכא במה דכתב רחמנא בהדי' אחרי רבים להטות והכא הוי רובא דאיתא קמן כיון דאיכא רוב שערות לפנינו ואין לומר דשתי שערות הוי קבוע דא"כ אמאי הוי רובא מדאורייתא דהא קבוע הוי כמחצה ע"מ אלא ע"כ דלא הוי קבוע וקיימא כיון דנתערבו בהדי אחרינהו ואינן נכרין במקומן כ"א לאחר גלוח שאר שערות ולכאורה י"ל דמן אחרי רבים להטות לחודא לא מוכח דאזלינן ב"ר כ"א בהדי דעות דסנהדרין דבטלה דעתו וכמש"כ תוס' רפ"ג דב"ק לשמואל דאין הולכין בממון א"ה אע"ג דבדיינים הולכין א"ה דחשיב מיעוט כמי שאינו דבטלה דעתו ובזה מתורצת קושית פרי מגדים ריש הלכות תערובת של רש"י דכ' בטול ברוב באיסור שנתערב בהיתר מן אחרי רבים להטות ע"ש חולין דף צ"ח הא לא דמי לסנהדרין ע"ש שהניח בקושי' ולפ"ז ניחא דמוכח מנזיר דאפילו באיסור בעין בטל אמנם לרש"י דלא מחלק בזה כדמוכח מסוגי' דחולין ק' מאי זאת אומרת וצ"ל דר"א בדר"א חדית לן דבכל מצוות עשה הכתובה בתורה כיון דנעשה רובא הוי ככולא כגון שחיטה דקמל"ן רובא ככולו ותוס' כ' ריש פ"ב דחולין דהוי הלל"מ מן כאשר צויתיך ורב אחא חדית לן דהוי מדאורייתא וכגון רוב ציצין המעכבין את המילה כיון דרובא מל ופרעו הוי ככולו ומן אחרי רבים להטות לא מוכח כ"א בסנהדרין או בביטול איסור ברובא דאיתא קמן ורב ד"א קמל"ן דאפילו עשה קיים ברובו וצ"ע עכ"ד.