בנין ציון · חלק י״ח סימן ב׳

על מה שכתב מעכ"ת נ"י - וז"ל. - מה שכתב מר נ"י לאסור לערות מים חמין מכלי ראשון על עלי ירקות (טהעע) אין צריך חיזוק והענין ברור באין פקפוק לכל מעיין במקור ההלכה דמאחר דאין שום הפרש בין מבשל באש עצמו למבשל בתולדות אש כגון מים חמין או דופני כלי שהוחמו באש וכה"ג כולם בסקילה כדאי' להדיא בשבת (דף ל"ח ע"ב ודף קמ"ה ע"ב) ופסקוהו כל הפוסקי'. וכיון דלר"ת עירוי מבשל לפחות כדי קליפה, עיי' פרמ"ג י"ד סי' ס"ח, ממילא דהנדון שדברו עליו הרבנים הנ"ל הוא אסור גמור. ואין ר"ת יחיד בסברתו זאת דרבים מאבות העולם סוברים כן, הלא המה: רש"י, רמב"ם כמ"ש הה"מ בכוונתו פ' כ"ב, ובס' ארוך מש"ך סי' ק"ה כתב שגם הסמ"ג סובר כן ושכ"נ דעת סה"ת והג"מ ושכן דעת הסמ"ק והרוקח והרא"ם בסי' וראב"ן סי' כ"א ור"מ ריקנטי והאגודה ושכן מסיק רבנו ירוחם ושגם מסקנת הרא"ש נראה כן. ובש"ע סי' שי"ח סתם כן, א"כ מי יוכל להרים יד נגד כל הנך אריוותא וממילא דהאופן שבאה השאלה עליו הוא נוגע לאיסורא דאורייתא ממש. (ועי' מ"ש הגרא"ו בסי' ס"ח ס"ק כ"ז שלענ"ד דבריו תמוהין מאד דהוכחתו כבר דחו תוספ' עצמם בזבחים שם). אמנם גם התקנה שדבר עליה מעכ"ת נ"י והוזכרה גם בפרמ"ג דהיינו לערות חמין מכ"ר על העלי טהעע מע"ש ליבשם אח"כ לגמרי ואז אם מערין עליהן בשבת הוי א"ב אחר בשול צריכה עיון גדול לפענ"ד, ואלה הדברים שקשים למיעוט בינתי עליה.