בנין ציון · חלק קע״ג סימן ו׳

בשנית - מה שכתב דאם תמר הי' לה דין ב"נ הותרה למסור עצמה דאך את דמכם לא נאמר רק במאבד עצמו לדעת ולא במוסר עצמו הנה מלבד שמר נ"י לא הראה לנו חילוק בזה אלא שתמהתי אחרי שבעצמו הזכיר דברי הפרשת דרכים איך לא זכר היסוד שעליו בנה הפ"ד כל באוריו בג' דרשותיו הראשונות והוא מה שכתב (דרוש א') והנה המבחין לידע אם יצאו קודם מתן תורה מכלל ב"נ לגמרי או לא הוא הצלתו של א"א מאור כשדים שהרי ב"נ אינם מוזהרים על ק"ה וקיי"ל שכל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג אם נהרג ה"ז חובל בעצמו ועובר על מה שכתוב ואך את דמכם וכו' עכ"ל הרי בפי' שבמקום שא"צ למסור עצמו גם ב"נ עובר על ואך את דמכם אם מוסר עצמו ולכן שפיר כתבו התוספ' ור"י להלכה דמהך דתמר מוכח דמשום הלבנת פנים יהרג ואל יעבור. כנלענ"ד, הקטן יעקב.