בנין ציון · חלק קנ״ב סימן ב׳

על דבר מה שכתב מעכ"ת נ"י בענין ספקתי אם הבכור או גדול האחים קודם וז"ל לא אוכל לצייר לי ספקתו של מעכ"ת נ"י על אותו חודש הלא ביבמות (דף כ"ד) מבואר דבכור דכתיב בקרא דוקא בכור לנחלה ולא בוכרא דאמא וכ' שם התוס' רא"ש וז"ל ובכור לאם לית לי' צד מעליותא ליבום א"כ אם הראשון בכור לאב לנחלה ועתה בעת היבום עדיין קטן הוא ע"כ האח שמת שנולד אח"כ קטן הי' בעת שמת וקטן שקידש אין קדושיו קידושין וא"צ יבום כלל ובבכור מאם אינו מעלה ואינו מוריד ואפילו לר"י ברזלי בתשו' מהרי"ק הביאו המשנה למלך פ"ו מה' גרושין דאם קיבל האב קדושין בעד בנו הקטן חוששי' לקדושין דאורייתא מ"מ אם מת בקטנותו נראה דא"צ יבום דהא לא הי' ראוי להוליד עדיין דקטן אינו מוליד ואם כוונת מעכ"ת נ"י מצד שהראשון נולד קודם הוה גדול האחין (כמו שמסופק באמת בתשובת שבות יעקב חלק א"ח סי' ט' באחד שהי' לו ב' נשים במקומות שלא נתפשט חדר"ג ואחת ילדה בסוף אדר ראשון ושני' בתחלת א"ש מי קודם אם גדול בשנים או גדול האחים ומסיק שם באמת דלא כשו"ת ה"ק דלא תלי' בגדול בשנים כ"א בגדול האחים) כונה זו לא נראה מכותלי מכתבו רק משום דראשון בכור הוה הי' לן לומר דבכור קודם ובכור מאם לא מעלה ולא מוריד ע"כ כונתו אבכור מאב שהוא קטן עדיין בחודש אדר ובכה"ג לא אוכל לצייר ספקתו עכ"ד.