בנין ציון · חלק קמ״ג סימן ט״ז

ובזה סלקתי תמיהת אדם גדול בענקים ה"ה מהרי"ט בתשובותיו ח"א מ"ט במה שהשיב לר' יעקב אבואלעפי' וז"ל שם וצריך אני להתלמד בדבריהם וקשיא לי טובא חדא וכו' אבל כשאמר ע"מ שלא תנשאי לפלוני הא קיי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי והרי עכשיו כפנוי' אצל כל אדם ואף אצל זה שנאסרה עליו וחלין בה קידושין אלא שאחר שהוא מקדשה חוזרין הקידושין ונפקעין מחמת התנאי שמתבטל הגט למפרע ונמצאת א"א שהרי אמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני עכ"ל ולפענ"ד לא קשה מידי דקושית התוספ' היא הא אין נשואין חלין משום דאסורה עליו משום א"א ומאי בכך דהוי פנוי' לכל העולם הא הקנין חופה אינו קונה משום דאינה ראוי' לביאה כיון דהוי א"א. ומה שהקשה מהרי"ט עוד שם דאף דלא שייך נישואין וכו' דודאי לא לעביד כעין נישואין זהו תירוץ הרמב"ן על קושית התוספת. וכמו כן עמדתי ע"ד הב"ח באהע"ז (סי' קמ"ג ס"ק כ"ב) מ"ש לתרץ דברי הרמב"ם דמיירי שנכנסה לחופה ולא נבעלה ע"כ אם נשאת לא תצא הא חופה לא קני כיון שאינה ראוי' לביאה והרמב"ם לשיטתו סובר דחופה שאינה ראוי' לביאה אינה קונה ואפשר לחלק כיון דבידה לקיים תנאי ראוי' מקרי לא כן גבי חופת נדה דאינה בידה ועיין בתוספת יו"ט גיטין בד"ה עד אחד. ובזה מיושב נמי מה שעמד מהרי"ט בתשו' הנ"ל על דברי הרא"ש בתשו' שכתב באומר ע"מ שלא תנשאי לפלוני אין תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט אחר בלי תנאי ותמה עליו וז"ל ועוד אני תמי' אפי' תימא דביטול לא מועיל למה הוצרך לקדשה כדי לגרשה יכתוב לה גט אחר ויתננו לה בלי שום תנאי ודיו בכך וכו' דמ"מ בשעה שהיא תנשא לאותו ראובן נתבטל הגט הראשון והרי היא א"א למפרע ויכול לחול שפיר הגט האחרון שהוא בלי שום תנאי עכ"ל והאריך עוד להביא ראיות שיש גט אחר גט. ולפמ"ש לא קשה מידי דנשואי הנאסר אינן עושין קנין כיון שאינה ראוי' לביאה א"כ התנאי שלא תנשאי בתוקפו עומד ואין לך מקום אחר להמציא רוח והצלה להנשא לנאסר רק באם שהראשון מקדש אותה פעם אחר ומגרשה בלי תנאי כדעת הרא"ש ואף שהרא"ש בפסקיו (והובא דבריו באהע"ז סי' ס"א) פוסק דחופת נדה קונה וחולק אדעת הרמב"ם אולי בתשו' החזיק בסברת הרמב"ם ואפשר שיש לחלק בין נידון זה שאינה ראוי לביאה מצד א"א לחופת נדה ויען שהענינים האלה בחופה שאינה ראוי' לביאה עמוקים המה לא ראיתי להאריך כעת בזה.