בנין ציון · חלק קל״ח סימן ג׳

תשובה - כתב הרשב"א בשו"ת (סי' אלף רנ"א) והגפת דלתות שאמרת אין זה ייחוד עד שיהא בית נעול דתרעא טריק בירושלמי שער נעול במנעל משמע וכדמשמע התם בירושלמי בפ' המדיר דגרסינן התם תרעא טריק סוטה מוגף צריכה וטעמא כל שאינו במנעול ירא הוא שמא יכנוס אחר שלא ברשות וכעין האי עובדא דפרק בתרא דע"ז בי"נ עכ"ל ומזה נראה בפירוש שדעת הרשב"א דלא נקרא יחוד רק בדלת נעול אמנם שדא בי' נרגא הגאון בית מאיר הובא בשו"ת ר' עקיבא סי' ק' וז"ל אמת שם הוא לשון הרשב"א והגפת דלתות שאמרת אין זה יחוד עד שיהא הבית נעול במנעול אבל באמת זהו ליתא כדמוכח מהש"ס דדייקא פ"פ לרה"ר הוא דאין בה משום יחוד ואיכא למידק מיני' הא פתח סתום אפילו אינו נעול והוא פונה לרה"ר או פתוח לחצר והוא עמה ביחוד בהבית הוי יחוד וכן משמע מדאמר רב כהנא שם בקידושין (דף פ"א) אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חיישינן משום יחוד ופי' רש"י דשמא יצא אחד מהן ויתיחד עם הנשים הרי אף אם נימא דבחשש שיצא לחדר האנשים שבתוכו יש חשש יחוד וכו' א"ו אפילו בלא סגירת מנעול הוי יחוד וה"נ מוכח מהרא"ש (פ' כיצד) שכ' ונראה דבסתירה לחוד וכו' ובהרשב"א טעות סופר ועיקר כגירסת הב"י וכן העתיקו הפירוש שעל הירושלמי פ' המדיר דהיינו והגפות הדלתות שאסרת אין זה יסוד ע"ש עכ"ל הבית מאיר והסכים עמו הגאון ר' עקיבא אכן בשו"ת מהר"מ מטראני (ח"א סי' רפ"ז) בשו"ת הרדב"ז (חלק א' סי' קכ"א) העתיק דברי הרשב"א כמו שהוא לפנינו אין זה יחוד ולענ"ד הלשון שאסרת אין זה יסוד כמו שהגיהו הבית מאיר קשה להבין דהכי הוי לי' למימר הגפות הדלתות אין זה יסוד לאסור ובאשר שקשה מאוד לפ"ד הגאונים ז"ל להנצל מאיסור יחוד לפעמים שלא בדעת כשתכנוס המשרתת בחדר כשהבעל בבית לבדו שם לתקן צרכי הבית ותגיף הדלת כדרך בפרט בימי החורף ואם יחשב זה יחוד כמעט שאין להנצל מזה לכן ראיתי לבאר הענין.