על זה אשיב שלענ"ד יצא לו כן ממה דאמרינן זבחים (דף ס"ב ע"ב) רב פפא אמר כי דם מה דם אויר קרקע מפסיקו אף בשר אויר קרקע מפסיקו וכתבו שם התוספ' קרקע לאו דוקא שהי' פורח אמה על יסוד ואמה על סובב ובלאו קרא הי' צריך אויר משום שנאמר סביב כדבסמוך אלא דסגי במשהו אבל הכא בעינן אויר גדול וניכר שהוא לצורך אויר עכ"ל ויש לומר דלר"ה גאון לא מסתבר דקרקע מפסיקו לאו דוקא אלא דוקא קאמר שהי' עומד על הכבש במקום שיש אויר קרקע מפסיק בינו לבין המזבח וזורק משם הבשר ומה שהכבש הי' פורח על הסובב והיסוד זה לא נחשב לכבש רק למזבח וא"כ היו ע"כ ג' רובדין בין הכבש למזבח מקום המערכה האחת במקום שהי' הכבש פורח על הסובב והאחת במקום שהי' פורח על היסוד והאחת במקום שהי' האויר רצפת קרקע שבין הכבש להתחלת הסובב והיסוד והכהן הי' עומד על הכבש שחוץ לאויר וזורק משם הבשר על המזבח שהי' צריך להיות בזריקה ואח"כ הי' עולה עד מקום המערכה לסדר שם האברים על האש וכשהי' חוזר הי' צריך לעשות ג' פסיעות עד שבא לכבש שחוץ למזבח דהיינו על הרובד שעלי' פורח הסובב ועל הרובד שעלי' פורח היסוד ועל הרובד שמפסקת בין הכבש למזבח ולכן כשירד מן המזבח עד שהגיע לכבש הי' עושה ג' פסיעות על גבי מקום שתחתיו ג' רובדין שבין הכבש למזבח כנלענ"ד הקטן יעקב.
בנין ציון · חלק י״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
