תשובה - ע"י נכרי נלענ"ד פשיטא שיש להתיר דאף דאמרינן בשבת (דף קנ"א ע"ב) המעמץ עם יציאת הנפש ה"ז שופך דמים מפני שמקרב מיתתו וכן אמרינן ביומא (דף פ"ה) במי שנפלה עליו מפולת ספק חי ספק מת מפקחין עליו הגל מצאוהו חי מפקחין עליו יותר ואם מת יניחוהו ופריך מצאוהו חי פשיטא ומתרץ ל"צ אלא לחיי שעה ע"ש הרי דאפילו שבת מחללינן משום חיי שעה יותר וכש"כ דאיכא קפידא שלא להרגו בידים אף דליכא אלא חיי שעה מכ"מ הרי אמרינן בע"ז (דף כ"ז) דספק חי ספק מת אין מתרפאין מעכו"ם (דעכו"ם ודאי קטיל לי' ומוטב שיניח אולי יחי') ודאי מת מתרפאין מהן (דעכו"ם מאי עביד לי' הא בלא"ה מיית ושמא ירפאנו העכו"ם) ופריך האיכא חיי' שעה ומשני לחיי' שעה לא חיישינן וכבר חלקו שם התוספ' בין הך להאי דיומא דחיישינן לחיי' שעה דבכל מקום עבדינן לטובתו דבנפל עליו הגל אם לא תחוש ימות ודאי ולכן חיישינן לחיי שעה וברפואה מעכו"ם אם חיישינן לחיי' שעה ודאי ימות ולכן לא חיישינן ואפשר שירפא ע"ש והשתא נדון שאלה דלפנינו דמי ממש להך דע"ז דאם לא יעשו לו רפואה זו ימות ודאי ולכן לא חיישינן לחיי שעה דהא אפשר שירפא ויחי'.
בנין ציון · חלק קי״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.