בנין ציון · חלק ק״ט סימן ב׳

שאלה - נוהגים העולם כשמשימין פרי האדמה כתותים שקורין קארטאפעלן בעיסה שמפרישין בתחלה מעט כשיעור חלה טרם שמערבין הקארטאפעלן ונ"ל טעם המנהג ע"פ המבואר בי"ד (סי' שכ"ד ס' י"א) בשאור של א"י שמשימין אחר הפסח בעיסה שצריך להפריש יותר ממה שיש בהשאור שמא יפריש מן הפטור על החיוב וא"כ ה"ה כשיפריש חלה אחר שערבו פרי האדמה שמא יפריש חלה מהם אבל נ"ל דלא דמי שהרי דין זה שהוא מהת"ה אינו אלא בשאור כמו שכתב שם לדעת הראש אבל בשאר דברים ואפילו בעיסה אמרינן יש בילה ואפילו לענין שאור יש לתמו' איך החליט דאין בילה דבפי' כתבו התוספ' זבחים (דף ע"ג ע"ב) דשאור שנפל לעיסה אין לח נתערב יותר ממנו ע"ש וא"כ מבואר שהשאור מתערב כמו לח וכל שכן בפרי האדמה כתותים שמתערבים כמו לח ואפילו אם חולק הראש עם התוספ' וסובר דבשאור אין בילה מכ"מ נ"ל דהכא כיון דנפרדו הקארטאפעל לפרורין קטנים הוי כמו קמח בקמח דחשיב לח בלח כמבואר י"ד (סי' ק"ט) וא"כ פשיטא דיש בחלה מעט קמח וחלה אין לה שיעור ושפיר יכול לערב הקארטאפעל בשעת לישת קמח קודם הפרשת עיסה לחלה ועוד נ"ל ראי' ברורה לזה ממה שפסק בי"ד (סי' שכ"ד ס' ט') העושה עיסה מחטים ואורז אם יש בה טעם דגן וכו' ע"ש ופירשו התוספ' והראש הטעם משום דטעם כעיקר דאורייתא וכיון דפרי האדמה הם אינם מינו עם העסה ויש בהם טעם דגן הם כמו קמח ולא שייך מן הפטור על החיוב ואף דלשיטת הרשבא זה דוקא באורז שנגרר אחר החטים והיא שיטת הרמב"ן שמביא הראש בה' קטנות סוף ה' חלה יע"ש מכ"מ מודה אם יש בה כזית בכדי אכילת פרס וכש"כ כשיש שיעור חלה בלי פרי האדמה ולכן הי' לפסוק דשפיר יכול לערב הקארטאפעל בשעת לישה ואפילו אין שיעור חלה בלי הקארטאפעל והם משלימין לשיעור אם יש כזית בכדי אכילת פרס נוטל חלה בברכה ואפילו אינו כ"כ אם עכ"פ יש להם טעם דגן צריך להפריש חלה מספק בלא ברכה ויורני נא אחי נ"י אם כוונתי בזה להלכה.