בנין ציון · חלק ק״ח סימן ג׳

תשובה - הנה מעכ"ת נ"י כבר הביא דברי הש"ע סי' ש"כ דמכירת הולד אינו מועיל דהוי דבר שלא בא לעולם ושגם על דברי מהרא"י שהביא הש"ך שם ס"ק ט' שנעשה כאלו אמר קנה פרה לולדה פקפק הנב"י מה"ת חי"ד סי' קצ"א דמהראי לא סמך על סברא זו כי אם בצירוף קולות אחרות שהביא שם ומכ"מ שם סי' קצ"ב היקל קצת במקום שכבר הוכר עוברה דבזה יש לצרף דעת הרמב"ם דבהוכר עוברה מקרי בא לעולם ומכ"מ לא רצה לסמוך על זה להתירו לשוחטו רק לעשות בו מום קודם שחיטה דעשיית מום בזה"ז בקדשים אינו רק דרבנן אבל שחיטת קדשים בחוץ הוא דאורייתא ובעקבותיו דרך ג"כ הגאון בעל חתם סופר חי"ד סי' שי"ב ומעכ"ת נ"י שדא נרגא בקולות הללו שעל מה שהביאו מדברי הרמב"ם כ' דגם הרמב"ם לא סובר בודאי שבהוכר עוברה מקרי דבר שבא לעולם שאע"פ שבה' אישות באומר אם תלד אשתך נקבה ס"ל דבהוכר עוברה מקודשת הרי שם התנה הרמב"ם שכשתולד צריכה קידושין אחרים שאין בהם דופי ובפי' המשניות קידושין פ' ג' ביאר דעתו שאינם רק ספק קידושין וכיון דהרמב"ם בעצמו לא החליט דמקרי בא לעולם היאך נסמוך על זה עכת"ד מעכ"ת נ"י. אמנם לענ"ד הדין עם הגאונים ז"ל דלדעת הרמב"ם אין זה ספק אלא ודאי כנראה מדבריו ה' אישות (פ' ז') שכתב והוכר העובר ה"ז מקודשת ולא כתב מקודשת מספק כמשכ' בשאר מקומות שם כשהקידושין ספק וכמשכ' שם בהלכה הסמוכה לענין לאחר שיחלוץ יבמך וכ"נ מהרב המגיד שם דלהרמב"ם מקודשת ודאי ומה שכתב שיקדש אותה שנית זה רק שכיון שבקל יכול לחוש גם לדעת החולקים וזה מה שכתב בקידושין שאין בהם דופי פי' שאין חולק עליהם וכן יש לבאר ג"כ דבריו בפי' המשניות גם הח"מ והבית שמואל באהע"ז (סי' מ') כתבו כן דלהרמבם הוי קידושי ודאי וכן נראה ג"כ ממה שכתב הרמב"ם ה' מכירה (פ' כ"ב) תנו מה שתלד בהמה זו לפלוני לא קנה וכיון דלא כתב שם ואפילו הוכר העובר כמשכ' הטור משמע דאזיל לשיטתו דבהוכר העובר נקרא בא לעולם וכמשכ' הב"ש ואי לא הוי לדעתו רק ספק הרי מספק לא מפקינן מיד המוחזק וה"ל לכתוב דאפילו בהוכר העובר לא קנה אע"כ דלהרמב"ם חשיב ודאי בא לעולם ולכן יפה כתבו הגאונים ז"ל דלהרמב"ם בנדון השאלה אין ספק בכור ושאין דעת הרמב"ם יחידי בזה כבר הוזכר בש"ע (שם) שכתב לדעת הרמב"ם וקצת מפרשים ולכן אין נפקותא במה שחלק מעכ"ת על החתם סופר שאין דעת הא"ז כהרמב"ם.