ואפי' לפי מה שעלה על דעתם שאפילו בנין בית המקדש העתיד אינו דוחה שבת מחמת שלא ידעו כלום מהגמרא ורש"י והתוספות דפרק לולב הגזול שהבאתי אפ"ה שטות גדול ושיבוש גמור הוא כי טופס ברכה כך היא וכה"ג ממש כתבו התוספות בפרק ג' שאכלו וז"ל יש שמתחילין בנחמנו ונותנים טעם לדבריהם דרחם הוי לשון תחנה ואין אומרים תחנונים בשבת אבל נחם אינו לשון תחנונים כמו הנחם על הרעה לעמך ולא נהירא דהכל משמע לשון תחנונים ואין להקפיד אפילו אי הוי לשון בקשה כדאמרינן בירושלמי מהו לומר רוענו זוננו פרנסנו בשבת אמר ליה טופס ברכות כך הוא ומנהג שטות הוא המשנה ברכה של חול עכ"ל ועוד שהרי הגאון מהר"ן שפירא ז"ל מק"ק הוראדנא לבו ראה הרבה דיוקים בפירוש ברכת המזון שלו ולא הניח שום דבר לא קטן ולא גדול מכל מה שכתבו קמאי דקמאי ובתראי ז"ל ולא זכר ולא פקד כלל מנהג זה והאחרון חביב מ"ו הגאון מהר"ם יפה בעל הלבושים ז"ל גם הוא לא זכר ולא פקד כלל מנהג זה לכן אומר אני לא תסיג גבול אשר גבלו ראשונים ואל תשגיח במנהגים חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו הקדושים ז"ל כן נ"ל:
באר שבע · חלק ע״ג סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.