ונ"ל שמה שכתב הרמב"ם ז"ל ואם נושא או נטמא לוקה זה יצא לו מהא דתני בספרא בפרשת אמור ומייתי לה ביבמות בפרק האשה רבה מניין שאם לא רצה דפנו ת"ל וקדשתו בעל כרחו וכו' ופרש"י וז"ל מניין שאם לא רצה כהן להתקדש מן טומאה ומן נשים פסולות דפנו הכהן וקדשהו בעל כרחו וכו' ומה שיש לדקדק על דבריו כתבתי באורך בתוספות בפרק בתרא דהוריות ואין כאן מקומו להאריך בזה ודקדק הרמב"ם והטור לומר ואם נושא ולא אמרו ואם קידש משום דעל קידושין אינו לוקה דהלכה כרבא נגד אביי דאמר בפרק עשרה יוחסין אמר אביי קידש לוקה כו' ורבא אמר קידש אינו לוקה בעל לוקה ומיהו כ"ע מודו דכופין אותו בחרם ונדוי שיגרשנה כמו שפסק מהרי"ק ז"ל בש"ע באבן העזר בסימן ו' ואם נשא אותה כופין אותו להוציא אפילו בשוטים שהרי כבר פסקו קמאי דקמאי ובתראי ז"ל שכל הנושא אשה בעבירה אפילו באיסור דרבנן כגון שניות כופין אותו להוציא כמו שפסק הרב הגדול הנזכר בש"ע בסימן קנ"ד וכבר האריך בזה מהרי"ק בשורש קל"ה ע"ש ואפילו לאחר שיגרשנה זה האיש יעקב כהן הנ"ל או מתה לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם כדתנן בבכורות בפרק שביעי הנושא נשים בעבירה פסול עד שידיר הנאה וכו' ואפשר לומר דאין מועיל לו כלום שידיר הנייה כיון שהוא בעצמו אומר עכשיו שאינו כהן יש לפוסלו מן הכהונה ודוקא לחומרא מהימנינן ליה משום דשוינן אנפשיה חתיכה דאיסורא מכל מה שאסור לזר כן נ"ל הלכה למעשה:
באר שבע · חלק ע״ב סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.