באר שבע · חלק ע״ב סימן כ״א

ומעתה זכינו לדין אחר שנתברר דאפילו אמתלא טובה ואלימתא אינו מועיל כלום במקום חזקה ולענין מלקות סגי לן בחזקה כל דהו ולא בעינן שיהיה עמה מעשה המוכיח ומעיד עליה שכן הוא רק שאנו מוחזקים בו שכן הוא א"כ כל שכן וק"ו בן בנו של ק"ו בנדון דידן דאיכא חזקה אלימתא שיש עמה מעשה רב המוכיח ומעיד עליה שכן הוא דכיון שהחזיק עצמו כבר בכהן לכל דבר שבקדושה בנשיאת כפים ובקריאה לס"ת ראשון ובחתימות האגרות והשטרות זה זמן רב ט"ו שנים אין לך חזקה שיש עמה מעשה גדול מזה א"כ היאך יעלה על דעת שום אדם בעולם שראה אור תורה מימיו שיועיל כלום מה שנותן טעם לפגם זה האיש יעקב כהן הנ"ל ואמר אמתלא לדבריו הראשונים שלכך החזיק עצמו בכהונה משום שרצה ליטול גדולה לעצמו להיות כהן כדי שינהגו בו קדושה לקרא ראשון בתורה ולישא כפיו שהרי לא בלבד שאין ראוי להקרא טענה זו בשם אמתלא להיות מועיל בשום מקום אפילו באמירה לחוד בלא חזקה אלא אדרבה טענה זו מחייבת אותו שאינו נאמן כיון שהלכה רווחת בישראל שאין אדם משים עצמו רשע ואין לך רשע גדול מזה לפי דברי שהרי כל פעם שהיה נושא את כפיו היה עובר בעשה כדאמרינן בפ"ב דכתובות איבעיא להו מהו להעלות מנשיאת כפים ליוחסין תיבעי למ"ד מעלין ה"מ תרומה דעון מיתה הוא אבל נשיאת כפים דאיסור עשה לא או דלמא תבעי למ"ד אין מעלין ה"מ תרומה דמתאכלה בצינעה אבל נשיאות כפים דבפרהסיא אי לאו כהן הוא כולי האי לא מחציף אינש נפשיה ופרש"י דאיסור עשה כה תברכו אתם ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה כו' ע"כ.