ולפי שאכתוב בסמוך בשם מהרי"ק ז"ל דלענין מלקות סגי לן בחזקה כל דהו ולא בעינן שיהיה עמה מעשה המוכיח ומעיד עליה שכן הוא רק שאנו מוחזקים בו שכן הוא קשה לי על מה שתירץ הרשב"א בקושיא זו שהקשה הטור שהבאתי וז"ל דמשום בושת או אונס מקרי ואמרה טמאה אני אבל לעשות מעשה כולי האי ללבוש בגדי נדה אינה לובשת ולפיכך כל שחזרה ואמרה לא נטמאתי הרי היא כמכחשת מה שאמרה ואינה נאמנת עכ"ל מדקאמר אבל לעשות מעשה כולי האי ללבוש כו' משמע דבלאו הכי אה"נ שהיתה נאמנת על ידי אמתלא וזה שלא כדברי מהרי"ק ז"ל וגם שלא כדברי רבינו ירוחם בשם הרא"ה ז"ל שהבאתי לעיל שהרי כתב סתם אבל ח"ל חזקה דכשרות אפומא דאבוה לא מהימן למפסליה אלא בסהדי כו' משמע אע"פ שאין עם החזקה מעשה המוכיח ומעיד עליה שכן הוא אפ"ה לא מהימן למפסליה בלא סהדי אפילו ע"י אמתלא.
באר שבע · חלק ע״ב סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.