והוא הסכמת כל הפוסקים רבינו יונה והרא"ש והרשב"א והטור ושאר מחברים א"כ היאך אמר רבי חייא שכל ימיו לא בעי לכוון בתפלה אפילו לכתחלה ואפילו אם אתה רוצה לעקור לגמרי משמעות הלשון אלא חד זמן בעי מכוונה ולומר דליכא למידק מיניה דבשאר זמנים לא בעי לכוון בתפלה אפי' לכתחלה כי בודאי לכתחלה בעי לכוון בתפלה אלא ה"ק שלא היה יכול להזהר מזה ודכוותיה שאר האמוראים הנ"ל אכתי קשה טובא שהרי בודאי הא דאמרינן שלש עבירות אין אדם ניצול מהם כו' שהבאתי לעיל אין לפרש אין שום אדם ניצול מהם דהא ליתא שהרבה בני אדם ניצולים מזה כדאשכחן בפרק כל כתבי אמר רב יהודה תיתי לי דקיימית עיון תפלה וכן אשכחן בפרק אין עומדין חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה כו' ועוד דא"כ לא היו אומרים שאם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה כיון שאין שום אדם יכול להזהר מזה א"כ מה תועיל לו שחוזר ומתפלל ואין דבר זה צריך יותר חזוק כי מיניה וביה מוכח כמו שכתבתי שהרי בהנך שלש עבירות שאין אדם ניצול מהם קחשיב אבק לשון הרע והרהור עבירה וחלילה לומר שאין שום אדם ניצול מהם אלא על כרחך ה"ק שלש עבירות אין כל אדם ניצולים מהם וכיון שכן איך אלו הקדושים משרתי עליון שהפליגו חז"ל בחסידותם ובמעשיהם עד שאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא ואליהו ז"ל אמר על רבי חייא שהוא ובניו דומים לאבות איך יאמר שכל ימיו התפלל בלא כוונה.
באר שבע · חלק ס״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.