ולפי זה אפשר נמי לומר שאין ראיה מהרמב"ן מפני שאפשר לומר שהעכו"ם היתה יודעת שהיה בקי ברפואה זאת אבל רופא דעלמא אסור לעשות רפואה זאת כל זמן שאין העכו"ם יודעת שהוא בקי ברפואה זאת כיון שאפשר לו להשמט ממנה בלא איבה ולומר איני בקי ברפואה זאת שאין כל הרופאים בקיאים ויודעים לעשו' רפואה זאת והנה על כרחי בטלה דעתי אצל דעת הגאון הרשב"א שהיה תלמידו של הרמב"ן ז"ל והיה קים ליה שעשה הרמב"ן רפואה זאת בשכר משום דס"ל דמותר לרפאו' עכו"ם בשכר משום איבה ואפי' בחנ' וכן כתב הרמב"ן ז"ל גופי' בתור' האד' והביא ג"כ ראי' ממילד' כמושכת' הרשב"א הנ"ל ומיהו לא כל הרוצה ליטול את השם יטול לומר אני חושש משום איבה דלפעמים יהיה עכו"ם שפל ונבזה דליכא למיחש ממנו משום איבה אלא צריך לשקול הדבר אם היא עכו"ם חשוב וגדול או יש לו קרובי' חשובים וגדולים דאז איכא למיחש משום איבה אבל לא בענין אחר כן נראה לי. הצעיר יששכר בער איילנבורג]
באר שבע · חלק ס׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך באר שבע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.